אחד עשר פסוקים בלבד (מל"א ז 12-2) מתארים את חמשת המבנים המהווים את מתחם הארמון שבנה שלמה בירושלים. הסיבות לכך שמתחם הארמון בירושלים לא עורר עניין רב במחקר הן, ככל הנראה, תיאור מצומצם בטקסט המקראי וקשיים בהבנתו, וכן מיעוט ממצאים ארכיאולוגיים ברורים של ארמונות במזרח הקדום בכלל ושל מבנים ממלכתיים בירושלים בפרט. בין אותם המבנים מתוארים "בית יער הלבנון" ו"אולם העמודים". שני המבנים, לפי תיאורם, הם אולמות עמודים, אך תכליתם במסגרת המתחם אינה ברורה. לא התבררו במחקר סוגיות כמו ייעודם של שני אולמות עמודים במתחם הארמון, ולא נחקרו מקבילות בין שני אולמות אלו לאולמות העמודים הנמצאים במבנים ממלכתיים בעולם העתיק. בהרצאה זו תבחן האפשרות כי כי מתחם הארמון של שלמה דומה לדפוס הבנייה הטיפוסי של הארמונות והמקדשים המצריים, החל מתקופת הממלכה החדשה (1292-1539 לפנה"ס) ועד לשלהי התקופה התלמית (309 לפנה"ס ועד 30 לסה"נ). מתוך ניתוח ספרותי ופילולוגי של הטקסט המקראי הקשה, נוכל להציע שחזור של מבנה הארמון כולו ושל בית יער הלבנון בפרט; תישלל האפשרות כי קיימת הקבלה בין מתחם ארמון שלמה לארמונות צפוניים, בעיקר מאנטוליה וסוריה; ולבסוף אציע כי ייתכן שקיים קשר בין נישואי שלמה לבת פרעה, לתכנונו ולבנייתו של מתחם הארמון.