Moshe Sharet: His Contribution to Hebrew

משה שרת (1894–1965) היה שר החוץ הראשון של מדינת ישראל, ראש הממשלה השני שלה, מראשי הנהגת היישוב ומראשי מפא"י. רבות נכתב על משה שרת בתחומים הפוליטיקה, הדיפלומטיה ויחסי החוץ של ישראל, אך כמעט לא נכתב דבר על תרומתו להתפתחות השפה העברית בעת החדשה. ההרצאה תעסוק בצדדים הלא ידועים של משה שרת – אהבתו וקנאתו לשפה העברית ותרומתו להתפתחותה. התרומה ניכרת בעיקר במאבק שלו בשיבושי הלשון ובחידושי הלשון שלו, ובהם תתמקד ההרצאה.

בתחום המאבק בשיבושי לשון נציג כיצד נלחם למען עברית תקינה בקרב דוברי העברית בארץ ולעקירת שיבושי הלשון בפיהם. הוא פעל רבות לתיקון לשונם של חברי כנסת, עיתונאים ושדרים, שיש להם השפעה על הבניית העברית בארץ, כדי להנחיל באמצעותם את השפה התקנית. השיא היה שהצטרף לתנועה שהוקמה ביולי 1962 למען עברית טובה. מטרתה הייתה למצוא דרכים להילחם בשיבושי הלשון ובמבטא העברי הלא תקני. היו חברים בה מורים, סופרים ולשונאים. כמו כן, ב-11 בפברואר 1960 כינס עיתונאים בבית סוקולוב בתל אביב כדי להציג לפניהם שיבושי לשון שיש לעקרם מן הדיבור ומן הכתב. שרת הביא אתו לאותו כינוס כשלושים כרטיסיות, שעליהם כתב שגיאות שמצא בלשון הדיבור ובעיתונות, והציג אותם לפני העיתונאים הרבים שנאספו לשמוע את דבריו.

בתחום חידושי הלשון שלו נציג את חידושיו הרבים, שנקלטו בציבור הרחב והיו לנחלת הכלל. בעיקר נראה כיצד תרם תרומה ניכרת לפיתוח השפה הדיפלומטית באמצעות חידושיו הלשוניים בשעה שהיה שר החוץ. ב-1956 נקבע במשרד החוץ שיש לנהל מעתה את ענייני המשרד בעברית במקום באנגלית. בעקבות כך חידש שרת כ-20 מילים, ואלו אושרו באקדמיה ללשון העברית, ובהן כתב אמנה, שכפול, שֶדר, עיול, ספרור, נוהל, דוח, ייצוג, נוהַל ותחולה.