המחקר בתחום התרגום בימי הביניים חושף את משקל האידאולוגי, הדתי, החברתי והפוליטי, המאפיין "כלי תקשורתי" זה. לפנינו רשת אינטרטקסטואלית , בה התרגומים והעיבודים העבריים הפכו למעין חולית קישור בין מזרח ומערב. המתרגמים היהודים חיפשו פתרון לצורך להפוך חומרים מדעיים, פילוסופיים וספרותיים לחלק ממטענם האינטלקטואלי והתרבותי. מקורם של מרבית הטקסטים בערבית, יוונית ולטינית וכן בשפות המזרח הרחוק.
הדים של הגרסא העברית ניכרים פעמים רבות במישרין או בעקיפין על הגרסאות בשפות האירופאיות השונות. קשר מורכב זה יוצר עניין הולך וגדל בשנים האחרונות בתרגומים ועיבודים אלה, לא רק בקרב חוקרי הספרות העברית בימי הביניים והרנסנס, אלא גם בקרב פילולוגים והיסטוריונים המתמחים בספרד, צרפת, איטליה ופורטוגל.
העבודה בשדה זה נתקלת בכמה בעיות יסוד, ביניהן הקושי להגיע אל המקורות, מיעוט פרסומים בתחום חוסר במיון וארגון של חומרים ראשוניים וחומרי משנה וכיוב`.
בשלב ראשון, הרצאתי תפרוש תמונת מצב כוללת, תוך מתן פנורמה של התרגומים הנמצאים ושל המחקר כיום. בשלב שני, אציג מענה על ידי פרויקט "אמת", העושה במהלך השנה האחרונה את צעדיו הראשונים. הפרויקט פותח מאגר נתונים הכולל את כל התרגומים לעברית ומעברית בימי הביניים והרנסנס. מאגר זה מאפשר נגישות בין לאומית לחומרים תוך הבנתם במסגרת אינטרטקסטואלית והשוואתית.
המאגר מציע: מהדורה מדעית של הטקסטים המקוריים ותרגומם לספרדית ולאנגלית, נתונים מקיפים אודות חיבורם, וכן ניתוח השוואתי של הטקסטים מול הגרסאות בספרדית, לטינית וערבית אשר מתבסס על ארבע קטגוריות מרכזיות: מבנה וצורה; תכנים; מוטיבים; ציטוטים ורימוזים ממקורות דתיים וקלאסיים.
בניית "כוורת" זו הינה מורכבת ורבת שלבים. במהלך המושב, יציגו עמיתיי דוגמאות נבחרות לתאים מתוכה, תוך תקווה להציג את הדינמיקה של מכלול העבודה (המקרו), דרך היצירה ומתרגמה (המיקרו).