The Pamphlet “Truth and Faith” and Rabbi Moshe Ḥalfon Hacohen of Djerba: His Handling of Enlightenment Approaches

בקונטרס "אמת ואמונה"[ שיצא בשנת תרפ"ב (1922) התמודד הכמ"ה באופן ישיר ורציונאלי עם הדעות המודרניות של משכילים נוכרים, אמונה שיטתו של הכמ"ה. הקונטרס בנוי בצורה של שתים עשרה שאלות ותשובות המובאות בשם "אומות העולם" - המשכילים המודרניים, ועמן הוא התמודד בשום שכל. המיוחד בקונטרס זה שהכמ"ה אינו מסתמך בתשובותיו על גישות הלכתיות או אמונתיות בלבד אלא, ניסה לתת הסבר רציונאלי והגיוני הנוגע לעקרונות הלכתיים-תורניים והיכולים להתקבל גם על דעתו של האדם הלא יהודי.. עובדה חשובה המאפיינת את הגותו של הכמ"ה היא ההתמודדות באופן גלוי, מול דעות אלו למרות שלכאורה, ניתן היה לצפות לביטול דעות אלו, או אולי אפילו להתעלמות מוחלטת מצידו.

השאלות המובאות בקונטרס עוסקות במגוון תחומים ובדגש על טענות הנוכרים בדבר אפליה הקיימת לכאורה לטובת עם ישראל בהלכות ובדינים המובאים בתורה. כך למשל, שאל בשם הנוכרים מדוע נאסר על עם ישראל לגבות ריבית בינו לבין עצמו ואילו מהגויים מותר? מאידך, הביא הכמ"ה שאלות כגון מדוע הבת אינה יורשת ואילו הבן יורש את הוריו?

נראה, כי כוונתו של הכמ"ה תשובותיו הרציונאליות והסדורות היא לעורר את האדם המשכיל שאינו משתכנע מטיעונים הלכתיים או אמונתיים גרידא, להרהר בדבריו. ומכאן, כי בתשובתיו ראה הכמ"ה לאו דווקא את הקשיים אותם העלו הנוכרים דווקא, אלא ניסה לתת מענה גם ליהודים משכילים שהתמודדו עם בעיות דומות או יהודים כאלו שלא ידעו כיצד לענות לשאלות שנבעו מתוך האוכלוסייה הלא יהודית איתה הסתובבו וממנה הושפעו.

חשיבות הקונטרס נובעת מיחסו החיובי של הכמ"ה למודרנה אך מאידך, מזהירות יתרה מפני ההשפעות השליליות של ההשכלה, כפי שצוין לעיל.

[1] הרב כלפון משה הכהן, בתוך: זכות משה, עמ` תל"ג – תמ"ז.