גורמי סיכון לספסיס לאחר אורטרוסקופיה במטופלים עם תומכן שופכני

רקע

7-68% מהמטופלים העוברים אורטרוסקופיה נושאים תומכן שופכני שהוכנס לפני הפעולה. למרות היתרונות האפשריים, ידוע כי נוכחות תומכן מעלה את הסיכון לסיבוכים זהומיים. גורמי סיכון להתפתחות ספסיס לאחר אורטרוסקופיה בקבוצת חולים משמעותית זאת טרם נבדקו. מטרת המחקר להעריך גורמי סיכון להתפתחות ספסיס לאחר אורטרוסקופיה בחולים עם תומכן שופכני.

שיטות

מתוך מאגר מידע פרוספקטיבי של חולים העוברים אורטרוסקופיה במוסדנו בשנים 2010-2016 נבדקו מין, גיל, סוכרת, Charlson Comorbidity Index, תוצאות תרבית שתן, אינדיקציה להכנסת תומכן (ספסיס מול סיבות אחרות), משך הניתוח, עומס האבנים, זמן נשיאת התומכן לפני הניתוח ומיקום האבן.

תוצאות

קבוצעת המחקר כללה 601 חולים בגיל חציוני של 56. מתוכם 413 (69%) זכרים, 124 (20.6%) עם סכרת, ו 209 (34.7%) עם CCI>3. הזמן החציוני לנשיאת התומכן היה 62 ימים ואצל 103(17.1%) הוא הוכנס בגלל ספסיס. זמן הניתוח היה 45 דקות, גודל האבן החציוני היה 10 מילימטרים ו97 (16.1%) חולים טופלו בגלל תרבית שתן חיובית. 28(4.7%) חולים פיתחו ספסיס לאחר הניתוח. באנליזה רב משתנית, מין נקבה (OR=2.63, 95% CI, 1.16-5.95 p=0.02), האינדיקציה להכנסת התומכן (OR=4.2, 95% CI, 1.84-9. 5; p=0.001) ומשך נשיאתו (OR=1.1, 95% CI, 1.04-1.16; p=0.01) נמצאו באסוציאציה להתפתחות ספסיס. שיעור הספסיס המטופלים שנשאו תומכן למשך 30, 60, 90 ומעל 90 יום היה 2.2%, 4.9%, 5.5% ו 9.2%, בהתאמה. למטופלים שנשאו תומכן מעל חודש יש סיכוי גבוה פי 5 לפתח ספסיס לאחר אורטרוסקופיה יחסית למטופלים עם זמן נשיאה קצר יותר.

מסקנות

מין נקבה , ספסיס כאינדיקציה להכנסת תומכן וזמן נשיאת התומכן מהווים גורמי סיכון להתפתחות ספסיס במטופלים עם תומכן שופכני העוברים אורטרוסקופיה. יש להתחשב בגורמים אלו בתכנון הפעולה ובניהול התורים לאורטרוסקופיה.