האם קיימת קורלציה בין הערכת צילומים של גידולי שלפוחית לבין התשובה הפתולוגית ?

רקע: הערכת גידול השלפוחית ע"י האורולוג בזמן ציסטוסקופיה וTURBT יכולה להשפיע באופן משמעותי על אופי הניתוח והמשך הטיפול. האפשרות להסתפק בTUF, עומק הכריתה הנדרש והצורך בטיפול בתר ניתוחי במיטומיצין תלויים רבות ביכולת להתרשם מהגידול ולנסות להעריך את דרגת ממאירותו.

המטרה: לבדוק האם הערכה של צילומים שצולמו במהלך TURBT על ידי אורולוגים מומחים נמצאת בקורלציה לתשובה הפתולוגית הסופית.

שיטות: חמישים מקרים של גידולי שלפוחית צולמו בעת הכריתה והוצגו לשבעה אורולוגים מומחים, כל אחד בנפרד ובאופן בו גם המציג וגם המעריך עיוורים לתשובה הפתולוגית. כל אורולוג התבקש לדרג את הגידולים לפי חלוקה לTaLG, TaHG, T1 ומעלה. תשובותיהם הושוו לתשובה הפתולוגית הסופית.

תוצאות: הערכת האורולוגים היתה זהה לתשובה הפתולוגית ב63.5% מהמקרים (222 מתוך 350), מתוך 128 ההערכות השגויות 54 היו הערכות חסר ו74 היו הערכות יתר של הגידול. כאשר בוצע סיכום של כלל התשובות לצורך השגת קונצנזוס התברר כי תשובת הרוב היתה נכונה ב40 מתוך 50 מהמקרים (80%). רגישות וסגוליות הקונצנזוס לגידולים שהם T1 או יותר היו 80% ו88.6% בהתאמה הרגישות והסגוליות לגידולים שהם TaLG היא 83.3% ו80% בהתאמה. מבחן FLEISS להערכת הסכמת הבוחנים העלה כי KAPPA=0.27 (הסכמה חלקית בלבד).

מסקנות: לאורולוג היחיד יכולת להתרשם מצילום של גידול שלפוחית ולהעריך את דרגת ממאירותו ברמה סבירה, ככל שיותר אורולוגים מומחים בוחנים את הצילומים ומגיעים להסכמה כך גדלה גם דרגת הדיוק שלהם בהשוואה לפתולוגיה. במידה וקיימים צילומים של גידול השלפוחית טרם הכריתה, ניתן להסתייע בהצגתם לפורום של אורולוגים על מנת לקבל החלטה לגבי אופן והיקף הטיפול הניתוחי והניהול הבתר ניתוחי של החולה.