The Birth of a New Ritual of Childhood: Birthday Celebrations in Ashkenaz in the Eighteenth and Nineteenth Centuries

טקסי ילדות המונהגים בחברות שונות מלמדים רבות על תפיסות הילדוּת שמאפיינות אותן, כמו גם על תהליכי השתנותן. בעולם היהודי המסורתי נפוץ היה טקס הכנסתו של הילד ל"חדר", ולווה במאפיינים קבועים כגון, נשיאת הילד ל"חדר" עטוף בטלית, ליקוק הדבש המרוח על דף סידור, כמו גם זריקת מטבעות על ראשו של הילד. בתקופת המודרניות המוקדמת התגבש טקס בר-המצווה, שציין בחגיגיות את מעברו של הילד לעולם המבוגרים, וגם הוא ניחן בסממנים ברורים.

בהרצאה זו ארצה להצביע על התפשטותו של טקס ילדוּת חדש בחברה האשכנזית המודרנית – חגיגת יום הולדת. ציון יום הולדתו של האדם הוא מנהג לא-יהודי ביסודו, שנתפס בעיני רבים מן הרבנים כטקס פגאני שיש לדחותו. משלהי המאה ה-18 ובעיקר לאורך המאה ה-19, הלך והתפשט בעולם האשכנזי המנהג לציין את יום השנה להולדתו של אדם. עדויות מתוך ספרי לימוד ומקראות, אגרונים ובלטריסטיקה שפורסמו אז, מלמדות על התגבשותו ההדרגתית של טקס יום ההולדת כטקס ילדוּת, תוך אימוץ חלקי של אלמנטים המזוהים עם טקסי ילדוּת קודמים. בהרצאתי אדון במשמעויות הנודעות לעלייתו של טקס זה, ביחס לשאלת התפתחותן והשתנותן של תפיסות ילדוּת במרחב האשכנזי במאה ה-19.