המחקר מציג ניתוח מפורט על נרטיבים אוראליים של מתבגרים דוברי ערבית שומעים ובעלי ירידה שמיעתית, המתמקד במבנה-העל, אמצעי ההערכה, ניתוח פוריות לשונית ויכולות מורפו-תחביריות במבנה המיקרו והשימוש בשפה הערבית המודרנית הסטנדרטית.
הרציונל הראשוני של המחקר הנוכחי היה לחקור הפקת נרטיבים אוראליים על חוויות אישיות אצל מתבגרים שומעים ומתבגרים בעלי ירידה שמיעתית, במטרה לבדוק הבדלים בקשר בין היכולת להביע אמצעי הערכה לבין יכולות שפתיות מורפו-תחביריות.
לאור הרציונל הזה היו למחקרנו מטרות אחדות: (1) להעריך את מבנה-העל; (2) לחקור את השימוש באמצעי הערכה - יכולת הבעה המגלה את עמדותיו ותגובותיו של מפיק הסיפור כלפי הדמויות והאירועים; (3) לחקור את השימוש ביכולות שפתיות של פוריות לשונית ומורפו-תחביר; (4) לחקור את השימוש בשפה הערבית המודרנית הסטנדרטית בנרטיבים של מתבגרים שומעים ובעלי ירידה בשמיעה.
שיטה: השתתפו במחקר 124 מתבגרים דוברי השפה הערבית בישראל. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות: 63 נבדקים שומעים, גיל ממוצע 13:7, ו-61 נבדקים בעלי ירידה שמיעתית תחושתית-עצבית דו צדדית טרום שפתית, גיל ממוצע 13:8.
הנבדקים התבקשו לספר נרטיב אישי על חווית סכנה אותה חוו.
תוצאות: הנרטיבים האישיים של מתבגרים דוברי ערבית שומעים ובעלי ירידה שמיעתית היו זהים בשימוש במרכיבי הנרטיב חוץ ממרכיב ההערכה, אשר נמצא יותר אצל מתבגרים שומעים. הופקו דגמי נרטיבים שונים בקרב שתי קבוצות הנבדקים: 57% מתוך כל הנבדקים הפיקו את הדגם הקלאסי, ללא הבדל בין שתי הקבוצות.
הנרטיבים של מתבגרים בעלי ירידה שמיעתית כללו פחות אמצעי הערכה (לדוגמא, מושגים המביעים הסתייגויות, הערות דעה ושפה פיגורטיבית), יותר טעויות מורפו-תחביריות, פחות משפטים מורכבים ופחות שימוש בשפה הערבית המודרנית הסטנדרטית. לבסוף, נמצא מתאם בין היכולת להפיק אמצעי הערכה לבין היכולת המורפו-תחבירית אצל שתי הקבוצות.
דיון ומסקנות: לאור החשיבות של מיומנויות נרטיביות ביכולות קוגניטיביות, לימודיות וחברתיות, על חוקרים, קלינאי תקשורת, ומורים לתלמידים בעלי ירידה שמיעתית לזהות ולפרש את מאפייני השפה המקשים על הפקת נרטיבים בכל רמות הניתוח, וזאת בשביל לאפשר הערכה ואבחנה יותר יעילה ופיתוח תכניות התערבות שפתיות וחברתיות בקרב אוכלוסייה זאת.
