מחקר קליני פרוספקטיבי לבדיקת היארעות רפלקס אובטורטורי ויעילות של הרדמה איזורית לעצב האובטורטורי.

מבוא: גידולי כיס-שתן מופיעים לעיתים בחולים עם מחלות-רקע הגורמות לסיכון הרדמתי מוגבר. רפלקס אובטורטורי עלול להתרחש במקרים בהם מתבצעת הרדמה ללא שיתוק שרירים.

מעט ידוע על שכיחות הרפלקס והגורמים היכולים לנבאו. ניתן באופן תאורטי לבצע הרדמה מקומית לעצב האובטורטורי ובכך למנוע הרפלקס. מטרת המחקר היא לבדוק היארעות רפלקס האובטורטורי ויעילות הרדמה מקומית של העצב.

שיטות: מטופלים לקראת TURBT הורדמו בהרדמה כללית או אזורית בהתאם להחלטת המרדים וללא שימוש במרפי-שריר. כאשר הצוות המנתח נמצא מחוץ לחדר, המרדים ביצע הרדמה מקומית בסיוע סונר של עצב האובטוריטור בצד אחד עם לידוקאין 2%. בצורה זו כל מטופל שימש כמקרה (צד מורדם) ובקרה ( צד שני). כיס השתן מולא דרך קטטר בגליצין עד למלואו. בעזרת רזקטוסקופ נעשה גירוי של הדפנות הלטרליות של כיס השתן ע"י נוירומודולטור ב60mA לבדיקת הרפלקס. כיס השתן רוקן, ונמדד נפח הנוזל שמילא את כיס-השתן. בהמשך כיס-השתן מולא לנפח של 50%, ובוצעה חזרה של הפעולה בשתי הדפנות. לכל נפח של כיס-השתן, נבדקה תזוזת הרגל. לאחר הבדיקה המטופלים עברו TURBT כמתוכנן.

נבדקו שכיחות הרפלקס האובטורטורי וכן נבאים להצלחת ההרדמה.

תוצאות: במחקר השתתפו עד כה 17 מטופלים, בגיל חציוני של 66 (טווח בין רבעוני 63-74). 20% טופלו בטרם הפעולה בשטיפות לכיס-השתן. ל-35% לא היה זה הTURBT הראשון.

רפלקס אובטורטורי הודגם ב-59% בצד המורדם וכן 59% בצד שלא הורדם. לא נמצאו נבאים משמעותיים להיארעות או הצלחת ההרדמה. להפתעתנו גילינו שב 50% הודגם רפלקס ברגל הנגדית לזו שגורתה.

מסקנות: הרדמת העצב האובטורטורי אינה מונעת רפלקס באופן מלא. להפתעתנו גם במטופלים בהם ההרדמה מונעת רפלקס אובטורטורי קיים לעיתים רפלקס בצד הנגדי לזה בו בוצע הגירוי.