Linguistic Variation and the Research of Rabbinic Hebrew

שונוּת לשונית (הממד הבלתי-קבוע בלשון) מצויה בכל לשון ובכל התרחשות לשונית. לשון חז"ל עשירה במיוחד בשונות, ויש להבחין בה שלוש רמות: שונות בלשון עצמה בימי חיותה (למשל בין תנאים לאמוראים); בגיבושיה הספרותיים (למשל בין המשנה למדרשי ההלכה); במסירתה בעל פה או בכתב (למשל בין מסורות ההגייה השונות). חוקרי לשון חז"ל אינם מרבים לעסוק בתופעה הזאת, ובדרך כלל אם הם עוסקים בה אין עיסוקם יוצא מגדר העיון הפילולוגי. בהרצאה זו אציע – במידה מסוימת בהמשך למחקריו של סטיבן פראד על רב-לשוניות בארץ ישראל – שמחקר לשון חז"ל יצא נשכר אם במקום לצמצם את מקומה של השונות הלשונית יתמקד בה מתוך הסתמכות זהירה על הישגי מחקר השונות לשונית. הצעה זו תודגם הן בסוגיות נקודתיות הן בתופעות רחבות.