עיון משווה באיגרת של אבן בֻּרד לבין המחברת של אלחריזי ואבן ארדוטיאל
הרצאה זו נועדה להשוות ולבדוק את ההשפעה של הספרות הערבית על העברית, תוך התייחסות לשלוש יצירות אנדלוסיות השייכות לסוגת ספרות הוויכוח הוויכוח בין שני העצמים, העט והחרב מופיע כבר בתחילת המאה השמינית באיגרת של אבן אַלְוַרְדִי (מת 749). סוגה שזכתה לתנופה בתקופה האנדלוסית בימי הביניים.
מחקר זה נחשב לחלוצי שבא להדגיש את המגע התרבותי אשר נרקם בין הספרות הערבית והעברית באנדלוסיה, ונקודות המפגש בין שתי התרבויות. הרצאה זו מתמקדת בספרות הוויכוח שבאה לידי ביטוי במחברותיהם של משוררים ערביים -אנדלוסים ואיך סוגה זו באה לידי ביטוי אצל משוררים יהודים. היצירה הראשונה היא של אבן בֻּרד אלאסע`ר, משורר אנדלוסי שלא ידוע לנו רבות על שנות חייו הראשונות (מת 1053) חיבר איגרת "רסאלה" החרב והעט- אלסיף ולאקלם",[1] והוא היה ראשון המשוררים שהתייחסו להבדלים שבין העט והחרב, ומחברתו זו הייתה יצירת מופת שלא העיזה הביקורת לגעת בה. המחברת השנייה היא "העט והחרב" של אלחריזי (1165-1234). מחברת זו נכתבה 100 שנים אחרי אבן בֻּרד וסביר להניח שהיא מושפעת מאיגרתו של אבן בֻּרד[2], והיצירה השלישית היא מחברת "המספריים והעט" משל שם טוב בן ארדוטאל שנולד בסוף המאה ה 13, שלט בספרות הערבית והקסטיליאנית.[3] היצירה הראשונה שייכת לסוגת האיגרות (רסאאלה) שפרחה באנדלוסיה, ושתי היצירות העבריות שייכות לסוגת המחברת- המקאמה. מאמר זה בא לזרוק אור על קווים משותפים בין שלושת היצירות, במיוחד שהן עוסקות בספרות הוויכוח ונמנות על סוגת המקאמה.
[1] ארזי ובן שמאי, 1991, 533-539 "המונח "רסאלה" משמעותו בעברית "איגרת" זהו חיבור עיוני".
[2] דישון, 2012, עמ` 36.
[3] רצהבי, 1974, עמ` 31.