The Poetics of the Sphere as a Medium to Design a Panoramic Picture of the Expulsion from Spain in Farewell by Naomi Frankel

על בסיס המסורת שהציבו קודמיה מתייחסת נעמי פרנקל (2009-1918) למחזוריות הגורל היהודי ומרחיבה את תמת הגירוש מספרד כז`אנר ספרותי. בהרצאה זו אדרש לתפיסה הטופולוגית הייחודית של ספרד ברומן ברקאי (1999) לפרנקל כפי שהיא מיוצגת באמצעות שני מרחבים – סביליה כמולדת ואנטוליה כמקלט. מרחבים אלו ינותחו על רקע הטראומה המונחת בתשתית העומק של עלילת הרומן – גירוש היהודים מספרד.

אשען על שני מושגים מרכזיים בשדה הפואטיקה של המרחב ואדגיש את חשיבות הדיאלוג שנרקם ביניהם במסגרת האקט הפרשני של הרומן. עיצוב המרחב בספרד ינותח בעזרת טופוס `המקום הנחמד` (Locus Amoenus), מן הטופוסים המפורסמים שנחקרו על ידי קורציוס.[1] אציע שהעיצוב האמביוולנטי של ספרד כמרחב רוטט בין האופציה האידילית לאופציה הקטסטרופלית חושף את הפרדוקס של גיבור הרומן, מיגואל דה-סנטנה, בפרט והיהודים הספרדים המגורשים בכלל, בשאלת יחסם אל ספרד. לצד זאת, אדגים כיצד המרחב הממשי של הרומן בכפר האנטולי משורטט באמצעות כרונוטופ הסף, על בסיס הגותו של באחטין[2] ולאור התאוריה של הלימינליות מבית מדרשם של ואן גנפ[3] וטרנר.[4] עיצוב המרחב, הארגון המבני של הפרקים ואפיון הדמויות יובילו לזיהוייה של אנטוליה כסף קיומי-נצחי. לבסוף, הדיאלוג בין סביליה לאנטוליה כשני מרחבים טעונים בתולדות יהודי ספרד יתרום אף הוא לעיצוב הגירוש ברומן של פרנקל כתמונה פנורמית של חורבן.

[1] Ernst Robert Curtius, European Literature and the Latin Middle Ages, Routledge and Kegan Paul Press, London 1953.

[2] מיכאיל באחטין, צורות הזמן והכרונוטופ ברומן (מרוסית: דינה מרקו), אור-יהודה 2007.

[3] Arnold Van Gennep, The Rites of Passage, (trans. Monika B. Vizedom & Gabrielle L. Caffee), London 1960.

[4] ויקטור טרנר, התהליך הטקסי: מבנה ואנטי-מבנה, (מאנגלית: נעם רחמילביץ`), תל-אביב 2004.