מגמות פולמוסיות במעשי הלני המלכה

במשנה, בתוספתא ובברייתות מופיעים ארבעה מעשים הקשורים בהלני המלכה. מחקרים קודמים שנעשו עליה עסקו בהבנת ההלכות הנקשרות אליה, תפיסתה כמלכה גיורת ומגדרה הנשי. בהרצאה זו אתמקד בקישור חלק ממעשיה לשמש ולאל השמש ואטען שבנוסף לדיונים ההלכתיים ניתן לעמוד על קיומו של פולמוס חכמים עם אל השמש, שעבודתו היתה נפוצה ברחבי עמי המזרח ויתכן שאף בין האיסיים.

מתוך בחינת מקורות הסטורים שונים המתארים את העולם האלילי בארץ ישראל וסביבתה, אטען כי חלק ממעשי הלני השתלבו בפולמוס זה. הלני, ששמה רומז לאל השמש הליוס, ציינה בהתגיירותה ובמעשיה את ההיבדלות מעבודת אל השמש שמתרבותה היא באה.

שניים ממעשיה, מופיעים במקורות התנאיים על מסכת יומא ומספרים על תרומותיה לבית המקדש: נברשת של זהב וטבלת זהב שעליה חרוטה פרשת סוטה. פריטים אלו תוארו כמנצנצים בשעת זריחת השמש וכך ידעו כולם על זריחתה וכן על זמן קריאת שמע. תרומותיה לבית המקדש ציינו באופן בולט את העובדה שהשמש אינה אל, אלא גרם שמיימי בלבד. הקישור לזריחה, לזמן קריאת שמע שבו מייחדים ומדגישים את אלוקי ישראל כא-ל היחיד ובחירתה דווקא בטקסט של פרשת סוטה כוונתו היתה להזהיר ולהיבדל מעובדי ע"ז, שנמשלו לא אחת בתנ"ך לאשה שבגדה בבעלה.

מזוית זו ניתן להתבונן גם על מעשה נוסף הקשור בהלני, המופיע במקורות התנאיים על מסכת סוכה. במעשה זה מסופר על סוכה שבנתה המלכה וגובהה היה מעל עשרים אמה. גם כאן (מעבר לדיון ההלכתי) ישנו קשר עקיף לשמש, שהרי הסכך, מטרתו להסתיר את אור השמש בבחינת "צילתה מרובה מחמתה".

קיום מצוות סוכה בצורה מוחצנת ובולטת יתכן שמטרתו היתה להדגיש את הישיבה דווקא בצל הסכך ובכך להראות את ההתרחקות מאל השמש ומעבודתו.