השפעת טיפול ב DICLOFENAC במתן דרך החלחולת על הישנות שאת אפיתל המעבר לאחר טיפול תוך שלפוחיתי ב BCG

רקע: טיפול בשטיפות BCG הינו אחד מאבני היסוד של טיפול השאת שלפוחית שאינה חודרת לשריר. במסגרת מחקר פרוספקטיבי שבוצע במחלקתנו נבדקה השפעת נרות DICLOFENAC על תלונות אורינריות של מטופלים העוברים שטיפות BCG. מנגנון הפעולה של BCG בעיקרו תלוי בשפעול מערכת החיסון ומתבטא בעליה בביטוי ציטוקינים שונים. Diclofenac הינה תרופה אנטי דלקתית המעכבת בין היתר פרוליפרציה של תאי T וייצור ציטוקינים כגון IL-2 ואינטרפרון אלפא, על כן ניסינו לבדוק את השפעת הטיפול ב Diclofenac על הצלחת הטיפול ב BCG.

מטרה: הערכת השפעת טיפול ב Diclofenac במתן דרך החלחולת על הישנות UC לאחר טיפול תוך שלפוחיתי בשטיפות BCG לחולים בקבוצת סיכון בינונית וגבוהה.

שיטות: 36 מטופלים טופלו במסגרת מחקר פרוספקטיבי לבדיקת השפעת Diclofenac אל מול פלצבו על תלונות אורינריות בעת שטיפות BCG. בוצע ניתוח רטרוספקטיבי של נתוני המטופלים שטופלו במסגרת מחקר זה בשילוב נתוני המעקב אחר הישנות UC.

תוצאות: סה"כ נכללו במחקר 28 מטופלים, מתוכם 16 בקבוצת הטיפול ב Diclofenac ו 12 בקבוצת הפלצבו. בקבוצת ה Diclofenac כ 7 מטופלים בקבוצת סיכון גבוהה ו 9 בקבוצת סיכון בינונית, בקבוצת הפלצבו 8 מטופלים בקבוצת סיכון גבוהה ו 4 בקבוצת סיכון בינונית. המטופלים עברו בממוצע 12.9 ו 12.5 שטיפות בקבוצת ה Diclofenac והפלצבו בהתאמה.

משך המעקב הממוצע היה 23.8 חודשים, סה"כ בקבוצת ה Diclofenac נמצאו 7 מקרי הישנות (43%) ובקבוצת הפלצבו 5 מקרים (41%) (p=0.9).

מסקנות: על פי הנתונים מעבודה זו לא נראה כי לטיפול ב Diclofenac יש השפעה על מידת ההצלחה של טיפולי BCG, יש לציין כי מדובר בקבוצה קטנה ולאישוש המסקנות יש צורך בעבודות נוספות.