אורטרוסקופיה "לבנה" – חלק משגרה אנדואורולוגית או מאורע הניתן למניעה?

רקע ומטרות:

אי מציאת אבן בזמן אורטרוסקופיה מהווה מקור לתסכול הן למטופל ומשפחתו והן לרופא המטפל.

במוסדנו, כל החולים שמוזמנים לפעולה אנדואורולוגית עוברים בדיקת דימות עדכנית יום טרם לניתוח לוודא הימצאותה של האבן, למעט חולים שמסרבים לבדיקה זו, עקב המשך סימפטומים ברורים או חשש מקרינה נוספת.

בעבודה זו נאספו המקרים בהם לא נמצאה אבן באורטרוסקופיה או אורטרורנוסקופיה, ונבדקו המאפיינים והגורמים המנבאים לאורטרוסקופיה "לבנה".

שיטה:

באופן רטרוספקטיבי עוקב נאספו הניתוחים שלעיל. הפעולות בהן לא נמצאו אבנים הושוו לפעולות טיפוליות. נאספו מדדים טרום ניתוחיים המאפיינים את החולים, האבנים, מדדים תוך ניתוחיים ובתר ניתוחחים.

תוצאות:

לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטי כשמשווים גיל, BMI, צד, דרגת ההידרונפרוזיס, סטנט או נפרוסטום טרם לניתוח, או שיעור הסיבוכים לאחריו. מרבית אורטרוסקופיות הלבנות בוצעו לאבנים רחיקניות בשופכן, אך ללא מובהקות סטטיסטית.

מסקנות:

2.8% בלבד של פעולות מיותרות.

• מדובר באבנים קטנות רדיאולוסנטיות, ובדרך כלל בנשים.
• סיכון מוגבר באבני שופכן רחיקני.
• עם פרוטוקול מוגדר וברור לדימות טרום ניתוחית ניתן להוריד את המקרים של אורטרוסקופיה לבנה באופן חד.