הזרקת ליפוזומים המכילים נגזרת מיטומיצין C (פרומיטיל) עם וללא פולאט, לשלפוחית השתן של חולדות לבדיקת ספיגה וביודיסטריבוציה.

רקע:

טיפול כימותרפי תוך שלפוחיתי משמש להפחתת שיעור החזרה של סרטן השלפוחית. יעילות הטיפול מוגבלת מהחדירות הנמוכה של התרופה לרירית. במטרה לשפר זאת השתמשנו בתכשיר ליפוזומלי של פרומיטיל המכיל מיטומיצין C כ- pro-drug, ובדקנו את חדירת התרופה לשלפוחית שתן של חולדה ואת פיזורה בנוזלי הגוף. בדקנו גם האם קישור הליפוזומים לפולאט משפר את חדירות התרופה לתאי המטרה כפי שהוכח בניסויים מקדימים in vitro.

שיטות:

חולדות חולקו לקבצות לפי חומר ההזלפה: בופר כביקורת, מיטומיצין C חופשי, תכשיר ליפוזומלי של פרומיטיל בלי ועם קישור לפולאט. התכשירים הוזלפו לשלפוחית תחת הרדמה באמצעות קטטרזציה שופכתית ובמינון של 0.5 מ״ג של מיטומיצין ו-2.5 מ"ג של התכשיר הליפוזומלי (בלי ועם פולאט) ב-0.5 מ"ל לכל חולדה. הקטטר נסגר למשך שעה. לאחר מכן נשאבו דגימות שתן ודם, ונלקחה רקמת שלפוחית מכל חולדה לפני המתתה לאנליזה של רמת התרופות. רמת התרופות נבדקה ע"י כרומטוגרפיה (HPLC). סימון הליפוזום ברודמין שימש לקבלת הערכה איכותית של ריכוז תרופה ברקמת השלפוחית באמצעות מיקרוסקופיה פלורצנטית.

תוצאות:

ריכוזי פרומיטיל בלי ועם פולאט ברקמת שלפוחית השתן היו גבוהים מריכוז מיטומיצין C חופשי (145.2 ו-332.9 לעומת 43.3 מיקרוגרם/גרם רקמה בממוצע, p=0.11 ו-p=0.038, בהתאמה). רמות התרופות בפלזמה היו מזעריות בכל הקבוצות. במיקרוסקופיה פלורצנטית נצפתה חדירה בעוצמה גבוהה יותר ולעומק הרירית של הליפוזומים הקשורים לפולאט בהשוואה לליפוזומים ללא פולאט.

מסקנות:

שימוש בתכשיר ליפוזומלי המכיל נגזרת מיטומיצין C ובתוספת פולאט, בהזלפה לשלפוחית השתן של חולדות, יעיל יותר בספיגתו ממיטומיצין C חופשי, וללא ספיגה ססטמית מוגברת. יש לבחון את בטיחותם ויעילותם של תכשירים אלו בניסויים קלינים.