Hemehadderin min Hamehadderin: Another Look at a Talmudic Baraita

הברייתא בבבלי שבת כא ע"ב, העוסקת במספר הנרות שיש להדליק בחנוכה, משכה את תשומת לבם של חוקרים רבים. כבר לוי גינצבורג סבר כי ברייתא זו בבלית היא, לאור העובדה כי הלשון "מהדרין" אינה נמצאת במקורות הארצישראליים. הרחיב את דבריו ש"י פרידמן, שבכמה מאמרים דן בברייתא זו, ובין היתר טען כי "מהדרין" אינה מלשון "הדר" העברית אלא מלשון "הדר"=חזר הארמית, ושעל כן זו ראיה נוספת לבבליותה של הברייתא, ובעיקר לחלקה הראשון, הסתמי. על בסיס טיעון זה וניתוחים נוספים כתב מ` בנוביץ כי גרעין הברייתא ההיסטורי הוא מחלוקת בית שמאי ובית הלל ("פוחת והולך" או "מוסיף והולך") וכי הרישא, המדבר על חובת "נר איש וביתו", הוא בבלי ומאוחר.

בהרצאה זו נבקש לערער על הניתוח הלשוני, על השלכותיו ועל ניתוח הברייתא. מן הצד הלשוני נראה את הקשיים בגזירת "מהדרין" מן "הדר" הארמי, בעוד שהגיזרון העברי קיים וידוע בבבלי בהקשר זה ("הידור מצווה"). מעבר לכך, נטען כי קשה להתבסס על זיהויה של מילה כלשהי כבבלית כמעידה על בבליות התוכן, בעוד שהדבר יכול רק להעיד על סגנון בבלי לתוכן ארצישראלי, כמקובל בברייתות רבות בבבלי. לבסוף, נציע ניתוח מחדש של הברייתא, ונטען כי דווקא הסיפא שלה – מחלוקת בית שמאי ובית הלל – הוא המסופק מבחינה היסטורית, וממילא יש להיזהר כאשר נשענים עליה בניתוח מצוות נר חנוכה כפי שנהגה בזמן בית שני, כפי שעשה בנוביץ.