האם יש מקום לטיפול מניעתי לשלפוחית לאחר כריתה של כליה ושופכן?

מבוא:

כ 5-10% בגידולי האורותל מתפתחים במערכת השתן העליונה. הטיפול המקובל ברובם של גידולים אלו הוא כריתה של הכליה והשופכן. למרות הנטייה של חולים רבים לפתח גידולי שלפוחית לאחר כריתת הכליה והשופכן לא קיימת הנחייה חד משמעית לטיפול משלים מונע לשלפוחית במצבים אלו. מטרת עבודה זו לבחון את שיעורי של ההופעה של גידולי האורתל בשלפוחית לאחר כריתת כליה ושופכן, לחפש תת קבוצות הנמצאות בסיכון מוגבר לחזרה כזאת, ובהתאם לכך להצביע על מצבים בהם כדאי להמליץ על טיפול מונע לשלפוחית לאחר כריתת כליה ושופכן.

כלים ושיטות:

91 חולים עברו כריתת כליה ושופכן בשל שאת האורותל של מערכת השתן העליונה בשנים 1982-2015. המעקב אחר החולים כלל ציסטוסקופיות, וסריקות CT חוזרות. נתונים אודות חזרת הגידול בשלפוחית או במוקדים אחרים נאספו, כמו גם שיעורי הישרדות.

תוצאות :

במהלך מעקב חציוני של 72 חודשים נמצאה חזרת הגידול בשלפוחית ב 38 (41.8%) חולים, 92.1% מתוכם בתוך 48 החודשים הראשונים לאחר הניתוח. מבין המשתנים שנבדקו במודל חד ורב משתני, לרבות גיל, מגדר, grade ,stage, מיקום, גישת הניתוח לא נמצא גורם מובהק המנבא חזרה בשלפוחית. במהלך תקופת המעקב 23 (25.3%) חולים פתיחו גרורות, 31 (34.1%) חולים נפטרו, מתוכם 20 (64.5%) עקב הגידול. שיעור השרידות הכולל ל 5- שנים הינו 72.5%.

מסקנות:

שיעורי החזרה בשלפוחית לאחר כריתה רדיקלית של כליה ושופכן הינם גבוהים ודומים לשיעורי החזרה לאחר כריתת גידולי שלפוחית מסוג intermediate risk. יש על כן מקום לשקול טיפול משלים תוך שלפוחיתי בתר ניתוחי באופן רוטיני. לא זיהינו תת קבוצות עם סיכון מוגבר במיוחד לחזרה בשלפוחית