שארית אבנים לאחר PCNL- השוואה בין הערכת המנתח לבדיקות הדימות

מבוא

השימוש ב TUBLESS PCNL צובר אהדה בשל השיפור בכאב לאחר הניתוח וזמן האשפוז הקצר בהשוואה ל PCNL סטנדרטי. ההחלטה להשאיר את המנותח ללא צנרת נגזרת ברובה מהערכה תוך ניתוחית של נוכחות שארית אבנים בכליה. למרות קיומם של מספר מודלים להערכת שארית אבן לאחר PCNL, הקורלציה בין ההערכה התוך ניתוחית לממצאי בדיקות הדימות הבתר ניתוחיות לא נבדקה. מטרת המחקר לבחון את יכולת המנתח להעריך שארית אבנים לאחר PCNL ולזהות גורמים פרוגנוסטים לטעות בהערכה.

שיטות

מחקר פרוספקטיבי של 300 מטופלים שעברו PCNL במוסדנו בשנים 2011-2015 ובסופם העריך המנתח כי אין שארית אבנים משמעותית. בכל המקרים נעשה שימוש בשיקוף ונפרוסקופיה גמישה. הערכת המנתח נרשמה בסוף הניתוח והושוותה לממצאים ההדמיתיים שבוצעו באשפוז או במעקב הראשון. שארית אבנים קטנה מ 3 ממ נחשבה לא משמעותית. נבדקו גיל, מין, BMI, מספר האבנים, הנפח המצטבר שלהן ונוכחות אבני יציקה, מראה האבנים בשיקוף, גישה על או תת-צלעית וזמן הניתוח.

תוצאות

מתוך 300 מקרים שבהם העריך המנתח שאין שארית אבנים משמעותית, ב 72 (24%) נמצאה שארית אבנים גדולה מ 3 ממ. ברגרסיה לוגיסטית רב משתנית, מספר אבנים גדול מ-3 (OR=2.45, 95% CI 41.39-4.35, p=0.002) ונפח אבנים מצטבר (OR=1.05, 95% CI 1.02-1.08, p=0.001) נמצאו באסוציאציה לשארית אבנים משמעותית בניגוד להערכת המנתח.

מסקנות

למרות השימוש בשיקוף ונפרוסקופיה גמישה בכל PCNL, כרבע מהמטופלים ישארו עם מסת אבנים משמעותית בכליה. הסיכון לשארית אבנים גדל כאשר מספר האבנים גדול מ-3 ונפח האבנים עולה. יש להתחשב בנתונים אלה ולשתף את המטופל לפני ההחלטה על סוג הניתוח