הנטל הכלכלי על מערכת הבריאות עקב ניקוז עם סטנט פנימי

הקדמה ומטרות:

חלק גדול מהחולים עם אבן חוסמת בדרכי השתן מטופלים זמנית על ידי סטנט פנימי מסיבות רפואיות או עקב מגבלת זמינות של חדרי ניתוח במערכת הבריאות. בעבודה זו בדקנו את העלויות של הסיבוכים בחולים הממתינים לפעולה דפיניטיוית עם נקז פנימי.

שיטות:

במאגר מידע במחלקתנו של חולים שנוקזו עם סטנט פנימי חד-צדדי לאבן חוסמת בדרכי השתן, נבדקו סך הפניות למיון ואשפוזים תוך שבועיים וחודש מהכנסת הסטנט. לצורך חישוב הנטל הכלכלי בדקנו את העלויות של החודש הראשון מאז הניקוז.

תוצאות:

מתוך מדגם אקראי של 100 חולים רצופים במאגר, 29 פנו למיון (סה"כ 40 פניות). 30% מכל הפניות היו בתוך שבועיים מהכנסת הסטנט, 60% בתוך החודש הראשון. לא נמצא הבדל משמעותי בין כמות הפניות המוקדמות לעומת המאוחרות. במיון בוצעו 22 ספירות דם;23 בדיקות כימיה;19 בדיקות תפקודי קרישה;13 תרביות שתן;18 בדיקות שתן לכללית. בנוסף בוצעו 17 צילומי בטן, 3 צילומי חזה ו-6 בדיקות US. הפניות גרמו ל-12 אשפוזים שהסתכמו ב-46 ימי אשפוז. העלות הכספית של כל הבדיקות במיון לפי תעריפי ביה״ח הסתכם ב-12,315 שח. העלות הכללית לקופות החולים ל-24 פניות למיון בתוך החודש הראשון הסתכם ב-20,880 שח. העלות של ימי האשפוז הסתכמה ב-135,478 ש"ח לקופות החולים.

מסקנות:

עלות ההמתנה למשך חודש עם סטנט פנימי לקבוצה של 100 חולים הסתכמה ב-156,358 ₪, מעל 1,500 ₪ לחודש למטופל בממוצע. הוצאה זו יכולה להיחסך למערכת הבריאות ולקופות החולים על ידי טיפול דפיניטיווי ראשוני או הפניה מוקדמת לטיפול.