רקע
לאחר אורוספסיס וניקוז עם תומכן, וטרם הטיפול הדפיניטיבי באבן, חלק מהמטופלים לוקים שוב בזיהום.לא קיימים קווים מנחים לגבי המועד המיטבי לטיפול דפניטיבי באבן לאחר זיהום.
מטרה לבדוק גורמי סיכון וחזרה לאשפוז עקב הישנות זיהום בחולים עם אבן אשר נוקזו עם תומכן בשל אורוספסיס.
שיטות
נסקרו תיקי חולים לאחר ניקוז עם תומכן בעת אירוע של אורוספסיס ואבן בשופכן בין השנים 2009-2016. נאספו נתונים ובוצע ניתוח רב משתני ב128 מטופלים ששבו לטיפול אלקטיבי דפניטיבי באבן מול קבוצה של 48 מטופלים אשר שבו לאשפוז בשל זיהום חוזר.
תוצאות
48/176 מטופלים (27%) שבו לאשפוז בשל זיהום טרם פעולה דפיניטיבית. משך האשפוז הראשוני במטופלים אלו היה 5.3 ± 7.4 ימים. זמן ממוצע לחזרה לאשפוז עם זיהום חוזר היה 37.3 ± 42.1 ימים. זמן ממוצע עד לפעולה דפיניטיבית בקבוצת החולים אשר לא שבו לאשפוז היה46.2 ± 72.4 ימים. זמן ממוצע עד לפעולה דפיניטיבית בקבוצת החולים אשר שבו לאשפוז עם זיהום היה 43.7 ± 63.8 ימים. 38% מהמטופלים ששבו לאשפוז עשו כן תוך 3 שבועות משחרורם.
תמותה: חולה אחת נפטרה בפרזנטציה הראשונית (0.6%) ושלושה בקבוצה עם זיהום חוזר (6.25%).
באנליזה רב משתנית ורגרסיה לוגיסטית התקבל כי סכרת (p=0.02 ) והיסטוריה של פעולות אנדו- אורולוגיות בעבר (p=0.046) מהווים גורמי סיכון מובהקים להישנות זיהום בזמן המתנה לפעולה דפיניטיבית
מסקנות