תחלואה לבבית מוקדמת במחקר רנדומלי המשווה בין LHRH-agonist ו LHRH-antagonist בחולים עם סרטן ערמונית מתקדם

הקדמה- טיפול מדכא טסטוסטרון בסרטן ערמונית מתקדם עלול לגרום לתופעות לוואי לבביות. לאחרונה יש עדויות כי שימוש בחסמי LHRH מוריד שכיחות של תופעות אלו לעומת שימוש באגנוסטים. אחד המנגנונים היכול להסביר את התפתחות תופעות הלוואי הלבביות הוא הבדל ברמות FSH בטיפולים השונים. מטרת מחקר זה היא לדווח את התוצאות הראשוניות של רמות FSH ותחלואה לבבית במחקר רנדומלי זה.

שיטות- מחקר דו-מרכזי רנדומלי פרוספקטיבי בחולים עם סרטן ערמונית מתקדם ומחלות רקע לבביות אשר מיועדים לקבל טיפול מדכא-טסטוסטרון למשך שנה לפחות. תוצא המחקר העיקרי הוא שינוי בתפקוד כלי דם קטנים לאחר טיפול מדכא-טסטוסטרון למשך שנה. תוצאי מחקר נוספים הם: שכיחות תופעות הלוואי הלבביות, השפעת טיפול מדכא-טסטוסטרון על פרופיל הורמונלי (כולל LH ו FSH), השפעה על מדדי סרטן הערמונית, השפעה על תחלואה כללית.

תוצאות- עד כה גויסו 46 מטופלים למחקר (מתוך 80) לאחר רנדומיזציה 23 קיבלו טיפול בחסמי LHRH ו 23 טופלו באגוניסטים. הגיל החציוני הוא 72.2.

לא נמצא הבדל בין הקבוצות בגיל, מצב סרטן הערמונית, מחלות רקע לבבי או מדדי תחלואה בסיסיים. במהלך תקופת המעקב חמישה מטופלים סבלו מתחלואה לבבית, מתוכם ארבעה אושפזו. חמשת המטופלים שאושפזו היו מקבוצת האגוניסטים (21% לעומת 0%).

הטוסטסטרון בקרב כל המטופלים דוכא. רמות FSH ירדו ב93% (חציון) בקרב מטופלים בזרוע חסמי הLHRH, לעומת 27% (חציון) בקרב מטופלים באגוניסט לLHRH. רמות הFSH בקרב משתתפים שחלו בתחלואה לבבית במהלך תקופת המעקב ירדו ב16% לעומת ירידה של 41% בקרב שאר המטופלים בזרוע האגוניסט.

מסקנות- תוצאות הביניים של מחקר זה מדגימות כי אחוז גבוה של מטופלים באגוניסט לLHRH סובלים מתחלואה לבבית. אחד ההסברים האפשריים הוא ההבדל בדיכוי רמות הFSH.