נזק כליתי חריף (Acute kidney injury) לאחר ניתוח משמר רקמה: שכיחות וחומרה

הקדמה:

ניתוח כריתה משמרת כליה הינו ניתוח הבחירה בגידולי כליה ממוקמים. אחד הסיבוכים של ניתוח זה הוא התפתחות פגיעה כלייתית חריפה (acute kidney injury) שמוגדרת כעלייה בערכי הקריאטינין או ירידה ב-eGFR. האטיולוגיה של סיבוך זה אינה ברורה לחלוטין ונובעת ככל הנראה ממס` גורמים כולל היפוולמיה, איבוד דם משמעותי, משך האיסכמיה וכריתת רקמה תפקודית של הכליה המנותחת, כל אלה בנוסף לגורמי הסיכון הבסיסיים של החולה.

מטרה:

לדווח על היארעות של נזק כליתי חריף בתר ניתוחי לאחר ניתוחים משמרי כליה בגישה פתוחה שבוצעו במחלקתנו במהלך שני עשורים.

שיטות:

במהלך שני העשורים האחרונים, 693 חולים עברו במחלקתנו ניתוח פתוח לכריתה חלקית של הכליה בשל גוש רקמתי המקבל האדרה. מעקב אחר התפקוד הכלייתי כלל בדיקות קריאטינין בנסיוב טרם הניתוח ובתקופה הבתר-ניתוחית המיידית.

תוצאות:

ממוצע גיל 477 החולים עליהם היה מידע מלא אודות התפקוד הכליתי היה 61.2 שנים (טווח 13-90). 168 חולים (30.4%) סבלו מאי-ספיקת כליות טרם הניתוח (GFR<60). ערכי הקראטינין (הממוצע והחציוני) טרם הניתוח היו 0.95 ו-1.0, בהתאמה. ה-eGFR החציוני והממוצע טרם הניתוח היו 75 ו- 69.8 בהתאמה. לאחר הניתוח, 68 חולים (14.2%) פיתחו AKI דרגה I, 7 חולים (1.5%) פיתחו AKI מדרגה II. שני חולים פיתחו AKI מדרגה III ונזקקו לדיאליזה זמנית.

מסקנות:

נזק כליתי חריף לאחר ניתוח משמר רקמת כליה הינו סיבוך המופיע בכ-16% מהחולים. ברוב המקרים דרגתו קלה.

ייתכן כי לתופעה זו משמעות פרוגנוסטית לתפקוד הכלייתי העתידי.

דרושים מחקרים נוספים כדי לאפיין את המדדים הקשורים להתפתחות סיבוך זה.