מטרה:
להעריך ולהשוות יעילות ובטיחות של אורטרוסקופיה וריסוק אבנים גדולות הממוקמות בשפכן עליון בגישה מלעורית אנטגרדית לעומת גישה רטרוגרדית.
חולים ושיטות:
באופן רטרוספקטיבי עוקב נאספו גליונות המטופלים הסובלים מאבן גדולה, מעל 15 מילימטר בשפכן עליון, אשר טופלו במחלקתינו בין ינואר 2011 לינואר 2016. מהגיליונות הרפואיים נבדקו מספר משתנים ובהם משתנים דמוגרפים, משתנים תוך ניתוחיים, מהלך בתר ניתוחי, שיעורי הצלחה ושיעור סיבוכים. בוצע ניתוח סטטיסטי של הנתונים והשוואה בין שתי קבוצות הטיפול: הגישה המלעורית האנטגרדית לעומת הגישה הרטרוגרדית.
תוצאות:
אוכלוסיית המחקר כללה 57 מטופלים, 34 מהם (59.6%) עברו אורטרוסקופיה רטרוגרדית ו 23 (40.4%) מטופלים עברו אורטרוסקופיה וריסוק האבן בגישה אנטגרדית.
לא נמצא הבדל משמעותי במאפיינים הדמוגרפים ובגודל ומיקום האבן בין שתי הקבוצות.
שיעורי הצלחה – STONE FREE RATE, נמצאו גבוהים יותר, באופן משמעותי סטטיסטית (P=0.033), בקבוצת המטופלים אשר טופלו בגישה אנטגרדית (100%) לעומת הקבוצה אשר טופלה בגישה רטרוגרדית (82.4%).
לעומת זאת, זמן החשיפה לשיקוף, משך הפרוצדורה ומשך האשפוז נמצאו נמוכים באופן מובהק סטטיסטית (P<0.001) בקבוצת המטופלים בגישה רטרוגרדית .
מנגד, הצורך בשימוש בסטנט שופכני לאחר הניתוח נמצא משמעותית בשיעור נמוך יותר בקבוצה שטופלה בגישה אנטגרדית (P<0.001).
לא נמצאו הבדלים משמעותיים (P=0.745) בין שתי הקבוצות באשר לסיבוכים בתר ניתוחיים.
מסקנות: