האם ניתן להוריד את רמות הקרינה במהלך ביצוע אורטרוסקופיה? השוואה בין שימוש בשיקוף רציף למקוטע.

מטרה:

לשיקוף במהלך אורטרוסקופיה תפקיד מכריע גם מבחינה בטיחותית וגם אבחנתית. אולם יש לזכור כי השיקוף גורם לנזקי קרינה מצטברים גם לצוות המטפל וגם למטופל .

המידע המקסימלי ניתן בעזרת שיקוף המשכי ( continuous fluoroscopy) המאפשר 30 שיקופים בשנייה ) 30 pps) . אולם, כיום ניתן לבצע שיקוף מקוטע (pulsed fluoroscopy) המאפשר שיקוף בודד כל שניה (1pps).

בעבודה זו אנו מבצעים השוואת התוצאות והסיבוכים בחולים שעברו אורטרוסקופיה בעזרת שיקוף המשכי לעומת שיקוף מקוטע.

חולים ושיטות:

באופן רטרוספקטיבי נסקרו גליונות של מטופלים אשר עברו אורטרוסקופיה ע"י מנתח יחיד ולהם נמצאו כל נתוני השיקוף, המהלך והמעקב.

המטופלים חולקו לשתי קבוצות: A – שיקוף המשכי (CF) ו B – שיקוף מקוטע (PF).

נבדקו משתנים דמוגרפים, זמן שיקוף כולל, משך הניתוח, צורך בתמכן לאחר הניתוח, סיבוכים, שיעורי הצלחה (stone free rate) וצורך בפרוצדורה משלימה. בוצעה אנליזה בהתאם לגודל האבן. המטופלים חולקו לשתי תתי קבוצות: 1 – מתחת ל 10 מ"מ. 2 – מעל 10 מ"מ.

תוצאות:

אוכלוסיית המחקר כללה 259 מטופלים, (55.6%)144 מטופלים נותחו בעזרת שיקוף המשכי ו-115 (44.4%) נותחו בעזרת שיקוף מקוטע.

בחלוקה לפי סוג השיקוף לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין שתי הקבוצות באשר לזמן השיקוף, שיעורי הצלחה (SFR), וסיבוכים בתר ניתוחיים.

אולם, כאשר נעשה ריבוד לפי גודל האבן : בתת קבוצה 2 (> 10 מ"מ) נמצא כי שיעורי ההצלחה גדולים באופן משמעותי בשיקוף המשכי לעומת שיקוף מקוטע (89.8% vs. 75.4%, p<0.05).

בנוסף נמצא כי שיעור הסיבוכים, הצורך בפרוצדורה משלימה ובהכנסת תמכן שופכני קטנים משמעותית סטטיסטית בקבוצת השיקוף ההמשכי.

מסקנות:

• השימוש בשיקוף מקוטע יכול להוריד שיעורי חשיפה לקרינה
• באבנים מעל 10 מ"מ יתרון זה כרוך בשיעורי הצלחה נמוכים יותר ושיעור סיבוכים גדול יותר.