תומכן שופכני בחולה שעובר ריסוק חוץ גופי. האם מעלה או מוריד שיעור הצלחה? – מחקר מותאם זוגות (matched pair analysis)

מטרה:

לבחון את ההשפעה של תמכן שופכני (ureteral stent) שהוכנס טרם ריסוק חוץ גופי על תוצאותיו ובהתאם לכך, להציע פרמטרים המנבאים פינוי אבנים במטופלים אלו.

חולים ושיטות:

נסקרו הגיליונות של מטופלים שעברו ריסוק חוץ גופי בין 9/2010 ל 8/2012 .

בוצעה אנליזה ל 47 מטופלים אשר נשאו תמכן שפכני טרם הריסוק (קבוצה A), אליהם הותאמו 47 זוגות אשר עברו ריסוק ללא סטנט לפני הפרוצדורה (קבוצה B).ההתאמה נעשתה בהסתמך על גודל ומיקום האבן.

נבדקו מספר משתנים ובהם נתונים דמוגרפים, נתונים בזמן הריסוק ומשתנים לאחר הריסוק – שיעורי הצלחה - stone-free-rate (SFR) וסיבוכים.

תוצאות:

בקרב המטופלים אשר נשאו תמכן שופכני טרם הריסוק (קבוצה A) נמצאו שיעורי הצלחה (SFR) של 68.1% לעומת שיעורי הצלחה של 87.2% במטופלים ללא היסטוריה של תמכן שופכני (קבוצה B).

הבדל זה נמצא משמעותי סטטיסטית (p=0.026).

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות באשר לשיעור הסיבוכים לאחר הריסוק.

באנליזה רבת משתנים נמצאו 3 משתנים בלתי תלויים המשפיעים על שיעורי הצלחת הריסוק (SFR):

מיקום האבן (p=0.044), גודל האבן (p=0.007) והיסטוריה של תמכן שופכני טרם הריסוק (p=0.046)

מסקנות:

• נוכחות תומכן שופכני לפני ריסוק חוץ גופי, אפילו כשהוא מוצא לפני תחילת הריסוק, משפיע באופן שלילי על שיעורי הצלחת הריסוק.
• בחולים עם תומכן שופכני יש לשקול אופציה טיפולית אנדוסקופית במקום.