אבחון טרום לידתי של אנומליות במערכת השתן אצל עוברים המובילים להפסקת הריון.

מטרה:

להעריך את המאפיינים של אנומליות במערכת השתן בתקופה העוברית המובילים להפלות.

חומרים ושיטות:

מחקר רטרוספקטיבי עם כלל ההפלות בין ינואר 1998 לאפריל 2015 .

המקרים חולקו ל 2 קב` : 1- אנומליה של מע` השתן כהסתמנות יחידה שהביאה להחלטה להפלה. 2- אנומליות מרובות בתוכן אנומליה של מע` השתן.

בנוסף, חולקו להפלות מוקדמות - לפני שבוע 24 להריון שעברו גרידה ומאוחרות –לאחר שבוע 24 להריון שעברו הפלה ע"י השראת לידה מקודמת.

תוצאות:

נכללו 1557 (49.7% ) שעברו הפלה עקב מומים אנטומיים,

אנומליה במע` השתן אובחנה ב 188 מהמקרים(12%):

קבוצה 1 - 97 (51.5%) , המומים הנפוצים הם: חסימה במוצא שלפוחית השתן (30%), אגנזיה כלייתית דו צדדי (19%), MCDK (11.3%), AR-PCKD (11.3%). בקבוצה זו 94% מההפלות הן על רקע מום משמעותי שאינו מאפשר חיות או מהווה פגיעה ניכרת באיכות החיים

קבוצה 2 – 91 (48.5%) המום הנפוץ במערכת השתן הינו הידרונפרוזיס.

שבוע ההפלה הממוצע בקבוצה 1 - 20.3±4.5. קבוצה 2 - 2 3.1±19.07. (P=0.07) . היארעות הפלות מוקדמות הינה 80% ו89% ומאוחרות הינם 16% ו 11% בקבוצה 1 לעומת 2, בהתאמה (P=0.012).

בקבוצה של הפלות מאוחרות רק 2 מקרים "פוספסו" בסקירות מוקדמות לעומת שאר המקרים שאובחנו בסקירה ועקב החמרה במעקב הוחלט על הפלה.

הסיבות העיקריות להפלה מוקדמת הינן אגנזיה כליתית דו"צ (35%) וחסימה במוצא שלפוחית השתן (39%) ובהפלות מאוחרות MCDK ומחלה פוליציסטית אוטוזומלית רצסיבית.

מסקנות:

אנומליות במערכת השתן מהוות כ12% מכלל ההתוויה להפלות בקב` המחקר.

אחוז הפלות מאוחרות בגין מומי דרכי שתן יחסית גבוה, לכן יש להמליץ על מעקב צמוד אחר מקרים המתגלים בסקירה מוקדמת כדי לצמצם ככל האפשר הפלות מאוחרות.