Rabbi David Prato (1882-1951): His Relationship with Mussolini and his Aid to the Jews of Poland

הרב פראטו היה ציוני נלהב, עסקן ומחנך, רבה של אלכסנדריה במצרים בין השנים 1936-1927 ולאחר מכן רבה של רומא פעמיים (1938-1937, 1951-1945). פראטו טיפח יחסים מיוחדים עם אישיויות שונות במצרים, באיטליה ובעולם הציוני וביניהם גם עם אנשי המשטר הפשיסטי ועם מוסוליני במיוחד, עמו נפגש 6 פעמים. בתשעה באב של שנת 1935, במהלך שיחה ארוכה ולבבית עם מוסוליני ברומא, שתקצירה הועתקה על ידי פראטו ביומנו כמעט מילה במילה, מוסוליני פרש לפני הרב את משנתו האוהדת על עתיד מדינת היהודים, הביע הערותיו על ז`בוטינסקי ועל ויצמן. בן גוריון שמע על הצהרותיו של מוסוליני וביקש מאנצו סריני לקבל מפראטו דיווח מדויק על כך. באביב 1936, בעקבות בקשתם של הרב גורודצקי ושל הרב הרצוג הפליג לרומא (מאלכסנריה) להיפגש עם ראשי הכנסייה בוותיקן ושוב עם מוסוליני עצמו לפעם האחרונה בחייו, על מנת לבטל את הצעת החוק שעמדה לעבור בפרלמנט הפולני לאיסור השחיטה.

על פי מסמכים שטרם פורסמו, הנמצאים בארכיון הפרטי של פראטו ועל פי היומנים האישיים של הרב, ניתן כעת לספר את הסיפור במלואו: ניתן להגדיר את השפעת הוותיקן בפרשה, בה היו מעורבות הדמויות הרבניות הבולטות ביותר באירופה. היומנים שופכים אור חדש על היחסים האמביוולנטיים בין מוסוליני ליהדות בתקופת מעבר, עוד טרם כריתת הברית ההיסטורית עם היטלר, ברקע כיבוש אדיס אבבה והמאבק בין איטליה לבין חבר הלאומים, ובריטניה במיוחד.