Pioneers of Parashat Hashavua: From Shtetl to Kibbutz

המחקר הנוכחי מתחקה אחר קבוצה לא נודעת, אותה אני מכנה "חלוצי פרשת השבוע". הטענה היא שחלוצים אלו יצרו הגות יהודית חילונית, שהמחקר טרם פגש, המהווה תרומה חלוצית לספרות הדרוש. הגותם נבחנת כמזיגה בין עולמות חילוניים סוציאליסטים לבין העולם הדתי. מיזוג זה קיבל את ביטויו בכתיבתם הדרשנית על (או בהשראת) פרשת השבוע שפורסם בקיבוצם. ניתוח הדרשות ייעשה בעזרת מודלים תיאורטיים שונים המשלימים אלו את אלו, שעניינם הקשר בין "שפה" ו"ספרות", מוטיבציות חינוכיות בפרשנות ותרגום מקורות קלאסיים וקאנוניים עבור קהל מודרני.

דוד כהן (1894-1976), שכונה "האבא של הנוער העובד", הקדיש את חייו לקידום נוער שוליים ושילב בכתביו אידאולוגיה הסתדרותית, דרשנות נוסח "צאינה וראינה" והמעשייה החסידית.

אהרון פייגנבלום (1919-2012), שבחייו המקצועיים היה החשמלאי של קיבוץ בית זרע הוא מעין תשליל לדמותו של דוד כהן. טוריו בעלון הקיבוץ מתגלים כניסיון לממש אידאל של יהדות כחוויה של תרבות למדנית. במרכז פועלו של פייגנבלום עומד לימוד התורה בלי לפסוח על היבטיה הדתיים-פולחניים וזאת בכלי הביקורת המחקרית.

הנחתו של גד אופז היא שבני דור הביניים של הציונות החילונית, עליו נמנים כהן ופייגנבלום, לא שאבו מהיהדות המסורתית-דתית כאשר עיצבו את השקפתם החילונית. לפיכך, חברי "חוג שדמות" נאלצו לפרוץ חומה של שתיקה והדחקה. המחקר הנוכחי חושף תמונה חדשה לפיה הנחה זו אולי הכללה גורפת מדי.