איפיון אוכלוסיית הפונות למרפאה להפרעה בתפקוד המיני של האישה

מבוא

בארץ קיימים מרכזים בודדים לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני של האישה (התמ"א), והמידע לגבי אוכלוסיה זו ומאפייניה מועט. מטרת העבודה הייתה לסקור את מאפייני אוכלוסיית הנשים המגיעות למרפאה להתמ"א לאחר 10 שנות פעילות.

שיטות

בוצעה סקירה רטרוספקטיבית מכל תיקי המרפאה להתמ"א מהשנים 2007-2015 ועובדו נתונים דמוגרפיים ונתונים על הפתולוגיות השונות.

תוצאות

967 נשים בגילאי 28-77 פנו לטיפול בהתמ"א. 54.6% נשואות,37.4% רווקות, 5.6% גרושות ו-2.4% אלמנות. רובן ילידות הארץ (774- 80%). 12% דוברות ערבית בלבד. 29.2% מובטלות. 138 נשים היו לאחר מנופאוזה (14.3%) מתוכן 39.8% מטופלות בטיפול הורמונלי-חלופי. 119 (12.3%) דיווחו על התעללות מינית בעבר. נמצאה שכיחות גבוהה של פניות עקב כאבים במגע מיני (466-48.2%), ירידה בחשק המיני (16.3%) וחוסר אורגזמה (15.5%). תופעה מעניינת של פחד ממגע מיני שהופיע רק לאחר המפגש האינטימי הראשון נמצאה אצל 56 נשים (5.8%). 597 (61.7%) לא הרו ורובן משתמשות באמצעי מניעה (46.1%). המחלות הנילוות השכיחות ביותר היו כאבי גב תחתון 11.1%, דכאון 10.4% וזיהומים בדרכי השתן 7.34%. 632 (65.4%) מגיעות לאורגזמה ביחסי מין (רק בחדירה 18.5%, רק ובאמצעות גירוי הדגדגן 62%, ו- 19% רק בגירוי כפול). כמחצית הנשים (55.2%) נוהגות גם לגרות את עצמן (מאוננות).

725 (75%) עברו טיפולים ללא הצלחה לפני הגעתן למרפאה- 57.9% אצל גינקולוג, 24% אצל פסיכולוג, 9.9% אצל סקסולוג ו-5% אצל פסיכיאטר, ופנו למרפאתנו בממוצע 4.2 שנה מהופעת הבעיה.

מסקנות

מספר המרפאות המאפשרות טיפול ופתרון להתמ"א מועט ויש בהן צורך רב. יש מקום להכיר מקרוב את מאפייני אוכלוסיה זו. במיוחד נדרש מאורולוג המטפל בגברים הפונים עם בעיה בתפקוד המיני להתייחס ולתשאל לגבי תפקודה של בת הזוג ועל הקשר לבעייתו