חוליםחוליםמבוא:
ניתוח משמר כליה מקובל ומיושם לטיפול בגידולי כליה עד 7 ס"מ (T1a + T1b) ובלבד שאין הפרת העקרונות האונקולוגיים. על פי הספרות, שיעור ההישנות לאחר LPN נע בין 2 ל 10%. גורמי הסיכון העיקריים להישנות: שוליים חיוביים, סוג, התמיינות ודרגת הגידול , ו Microsatellite lesions.
בעבודה זו בדקנו את שיעור ההישנות לאחר LPN ומאפייני החולים בהם נצפתה הישנות.
חומרים ושיטות:
מאז 07.2005 322 חולים עברו LPN. במחקר נכללו חולים עם RCC בשלב קליני
T1a+T1b, ומעקב למעלה משנה. המעקב כלל הדמיות בקורת כמקובל. החולים רובדו לפי ה-STAGE הפתולוגי לאחר הניתוח ,וההישנויות תועדו.
תוצאות:
238 חולים התאימו לקריטריוני הכללה.
במהלך מעקב בין 12 עד 113 חודשים אותרו הישנויות ב-16 חולים. משך זמן ממוצע עד להישנות היה 3.6 שנים (בין שנה ל 7.5 שנים).
ב-5 חולים ההישנות הייתה מרוחקת (חוליות, אומנטום, אדרנל, ריאות ורטרופריטונאום).ב- 10 - הודגמה הישנות מקומית ובחולה אחד הישנות מקומית ומרוחקת בכבד.
דרגת הגדול הייתה: pT1a -8, pT1b -6 ,pT3a – 2. סווג פתולוגי הראה: (CLEAR CELL (CC ב14 חולים, ו PAPILLARY ב-2. דרוג FUHRMAN 2 - 7 חולים, FUHRMAN 3 ב- 4, FUHRMAN 1 ב-2 ו FUHRMAN 4 ב-1. 56% מהחולים שפיתחו הישנות שייכים
לLOW RISK להישנות.
רק בשני חולים מקבוצת המחקר שולי הניתוח היו חיוביים. אחד מהם פיתח הישנות מקומית ומרוחקת בכבד והשני מקומית במיטת הגידול.
במהלך המעקב 6 חולים נפטרו מmRCC. (תמותה ספציפית מהסרטן 2.5%).
מסקנות:
שעור ההישנות, מקומית או מרוחקת, לאחר LPN בחולי RCC עם דירוג קליני T1 הוא 6.7% (רובם CC וFUHRMAN -2).
מעקב של 5 שנים בלבד, גם לחולים בסיכון נמוך להישנות, אינו מספק.