זיהום סימפטומטי בדרכי השתן לאחר בדיקה אורודינמית- תיאור והערכת גורמי סיכון

מבוא:

אורודינמיקה (UDS) הינה בדיקה אמבולטורית פולשנית הכרוכה בסיכוי מוגבר להתפתחות זיהומים בדרכי השתן (UTI). המלצות האיגודים המקצועיים לטיפול אנטיביוטי מניעתי כוללות: גיל מתקדם, אנומליות בדרכי השתן, מצב תזונתי ירוד, עישון, שימוש סטרואידאלי כרוני, מצב חיסוני ירוד, קטטר קבוע, אשפוז ממושך, בקטריאוריה, שלפוחית נוירוגנית ועל רקע UTI חוזרים. המלצות אלו מבוססות על עבודות בהן השתמשו בכל סוגי בקטריאוריה כסימן ל-UTI. מטרתנו- לזהות את שיעור ה-UTI הסימפטומטיים בעקבות UDS.

שיטות:

בוצעה סקירה רטרוספקטיבית של 396 מטופלים שעברו UDS עם גיל ממוצע 65.7 שנים (טווח 19-95). מטופלים אשר פיתחו סימפטומים אורינריים כגון דיסוריה, דחיפות ותכיפות או חום בנוכחות תרבית שתן חיובית עד 7 ימים שלאחר הבדיקה יוחסו כסובלים מ-UTI סימפטומטי לאחר UDS. גיל > 70, מין זכר, עישון, סוכרת, בעיות נוירולוגיות וקטטר קבוע נבדקו כגורמי סיכון אפשריים ל-UTI סימפטומטי לאחר UDS

תוצאות:

243/396 (61%) גברים. נצפה שיעור נמוך משמעותית של UTI אחרי UDS (5%) בין 320/396 (80.4%) מהחולים בעלי תרבית שלילית לפני ה-UDSביחס למטופלים בעלי תרבית חיובית שטופלה נכון לפני הבדיקה (14.7%) (p<0.02) . פרק הזמן בין התרבית לבדיקה לא היה משמעותי בין שתי הקבוצות אלה (p=0.1) באנליזה univariate: גיל >70, תרבית חיובית לפני הבדיקה, פרק זמן בין לקיחת התרבית וביצוע הבדיקה, מין זכר ובעיות נוירולוגיות נמצאו כגורמי סיכון בעלי משמעות סטטיסטית להתפתחות UTI (p<0.0001). באנליזה multivariate לעומת זאת רק תרבית שתן חיובית ופרק זמן > 7 ימים בין התרבית וביצוע הבדיקה נמצאו בעלי משמעות סטטיסטית (OR=2.75,95%CI=1.04-7.27,p=0.04) ו (OR=2.83,95%CI=1.16-6.91,p=0.022)-בהתאם.

מסקנות:

עבודתנו הינה הראשונה העוסקת בנתוני UTI סימפטומטי לאחר UDS וכן בגורמי הסיכון האפשריים לכך. קיים צורך בביצוע עבודות פרוספקטיביות בעתיד לצורך אימות הנתונים.