רקע:מעורבות כלי-דם על ידי הרקמה הגידולית (Vascular invasion,VI) מהווה גורם סיכון להתפשטות המטוגנית של תאים ממאירים ולאור זאת מצאה קשורה בתוצאים אונקולוגיים שליליים במספר מחלות ממאירות. אולם, ערכו הפרוגנוסטי של ממצא זה במטופלים אשר עוברים כריתת כליה לממאירות ראשונית של הכליה(RCC) נותר שנוי במחלוקת. במחקר זה, בחנו את הגורמים המנבאים ל VI ואת השפעותו הפרוגנסטית של הממצא בחולים שעברו ניתוחי כליה עבור גידול כלייתי–RCC.
שיטות:במחקר הנוכחי נסקרו נתוניהם של 1159 מטופלים אשר עברו כריתת כליה חלקית ורדיקלית על-רקע RCC בין השנים 1988-2013. מעורבותוסקולרית הוגדרה כמעורבות מאקרוסקופית של וריד הכליה או הוריד-הנבוב, זיהוי מיקרוסקופי של תאי גידול פולשים בדפנות כלי-הדם או תסחיף-גידולי לחלל כלי-הדם הכליתיים. שיטת קפלן-מאייר ו Cox-proportional-hazard regression-models שימשו להערכת הקשר בין VI והתוצאים האונקולוגיים. נבדקו: שרידות כללית, שרידות ספציפית למחלה ופרק הזמן ללא התקדמות גרורתית או הישנות של המחלה.
תוצאות:מעורבות וסקולרית תועדה ב 84 מטופלים(7.2%). הגורמים הפרוגנוסטיים ל VI כללו את גודל הגידול, שלב פתולוגי(stage) ו-grade מתקדם, מעורבות הסינוס הכלייתי וסוג ההסטולוגי של הגידול. בבחינת התוצאים האונקולוגיים, נמצא קשר בין VI לבין שיעור החזרה המקומית והמרוחקת ותמותה ספציפית מ RCC. באנליזה רבת משתנים, נותר קשר מובהק בין נוכחות VI והתקדמות גרורתית
(HR 2.4, 95% CI 1.2–4.6, P=0.01).
מסקנות:למעורבות וסקולרית יש מתאם גבוה למאפניים היסטופתולוגיים שליליים במטופלים עם RCC. כמו כן, מאפיין זה, יכול לשמש כגורם פרוגנוסטי בלתי תלוי לפיזור גרורתי במטופלים אשר טופלו על ידי נפרקטומי בשל גידול כלייתי–RCC. לאור זאת נוכחות VI תוכל לשמש כגורם פרוגנוסטי במחקרים קליניים. בנוסף במטופלים אלה יש לבצע מעקב בתר ניתוחי צמוד ולשקול טיפול משלים לאחר הניתוח.