הרעיון המרכזי של הפסיכולוגיה החיובית (פס"ח) הוא למקד את המחקר ואת ההתערבויות הארגוניות במוצלח אצל הפרט או הארגון. מיקוד זה מביא לשינוי מסוג שאינו אפשרי במיקוד בבעיות, בחוסר ובסבל. הגישה החיובית הפכה למקובלת מאוד לטיפול פסיכולוגי פרטני ולהתערבות בארגונים, ובמסגרתה פותחה משפחה שלמה של כלים המשמשים לצרכים אלו.
פיינמן עורך סקירה ביקורתית של הנחות היסוד העומדות מאחורי הגישה של פס"ח ומאחורי השימוש בכלים שפותחו במסגרתה. פיינמן מצביע על מספר חסרונות המובנים בתוך פס"ח, הפוגעים בהשגת מטרותיה. בין חסרונות אלו נמנה שימוש מוגזם ומזיק בטוב, תוך התעלמות מוחלטת מהרע וסכנה של טירניה חיובית. התגובה המחקרית לביקורתו של פיינמן רומזת בבירור לכך שחסרונות אלו אינם תופעה עצמאית בתחום פס"ח, אלא תולדה של הנחות היסוד שטבועות בעומק התרבות הפרוטסטנטית.
מחקריהם של ג`יימס ורוטנברג תומכים בהשערה זו, ומצביעים על כך שהנחות יסוד אלה כוללות סדרת דיכוטומיות מזיקות למצבו הנפשי של הפרט ולרווחת החברה כולה, ובראש ובראשונה דיכוטומיה חדה בין טוב לרע (המודל "הנוצרי" לפי רוטונברג). תפקידם של הנחות יסוד תאולוגיות נוצריות ביצירת חסרונותיה של פס"ח מוביל לרעיון לתקנים מתוך מודל תרבותי- תאולוגי אלטרנטיבי.
כמודל אלטרנטיבי, רוטנברג מציע את המודל "החסידי", אשר לא מתאפיין, ע"פ בחשיבה דיכוטומית ובשאיפה לטירניה של הטוב.
אחד מהיישומים המדויקים ביותר של המודל "החסידי", היא תורת "אחדות ההפכים" של ראי"ה קוק, כפי שהיא עולה ממחקריו של רוזנק ואחרים. ע"פ תורה זו, הטוב והרע, (ומושגים מנוגדים אחרים) נמצאים בזיקה הדוקה ולא מרכיבים את דיכוטומיות מזיקות.
בהרצאתי אציג את הרעיון המרכזי של מחקרי בנושא ההרצאה, ואדגים כיצד השימוש בגישת אחדות ההפכים, עשוי לשכלל את הכלים הארגונים החיוביים השונים, כמענה אפשרי לביקורת של פיינמן.