מטרות המחקר: לבחון את היכולת לשחזור סיפור והבנתו בקרב ילדים עם התפתחות טיפוסית וילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה ((ASD, ולהשוות יכולות אלה לתאוריית המיינד.
רקע תיאורטי: ילדים על הרצף האוטיסטי מתקשים בתאוריית המיינד. קושי זה פוגע ביכולת שלהם להבין ולשחזר את הפעולות של הדמויות בסיפור ובהבנת שרשרת הסיבתיות של העלילה (Carnahan & Williamson, 2010; Colle et al., 2008). כלי מחקרי נפוץ בשימוש לבחינת יכולות נראטיביות הינו שחזור סיפור.
שיטה: במחקר השתתפו 40 ילדים בכיתה ב`- ד`: 20 בנים עם ASD ו – 20 בנים עם התפתחות תקינה אשר הותאמו במדדי הגיל המילולי והמין.
יכולת השחזור נבדקה בעזרת תת מבחן שחזור סיפור (כצנברגר, 2016) ובחלוקה לשני מרכיבים:
מרכיבי שחזור הכרחיים המתייחסים לרמה הגלובאלית של השחזור (כוללים התייחסות לקשר לסיפור וקשר בין האירועים), ומרכיבי שחזור אופציונליים המתייחסים לרמה המקומית (כוללים התייחסות למבנה הסיפור, לרכיבי הערכה, לרכיבי תוכן לשוניים, ולהרחבות שהמספר עושה בעת השחזור).
תוצאות המחקר: נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בהתייחס למרכיבי השחזור ההכרחיים, אך לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות במרכיבי השחזור האופציונליים. הילדים על הספקטרום האוטיסטי התקשו לשחזר את אירועי הסיפור באופן בו כל אירועי הסיפור נשזרים זה לזה כמקשה אחת (סיפור בעל מבנה פעולה, לכידות וקשרים סיבתיים בין האירועים), ונטו לשחזר את הסיפור כרשימת ארועים בעזרת קשרים טמפוראליים. כמו כן נמצאו קשרים בין מדדי השחזור לתאוריית המיינד.
מסקנות והשלכות המחקר:
מחקרנו תומך במחקרים קודמים, כי ילדים עם ASD מצליחים בדומה לילדים עם התפתחות טיפוסית ברמה המקומית, אך מתקשים ברמה הגלובאלית, שמצריכה אינטגרציה וחיבור לידע קודם (למשל, Manolitsi & Botting, 2011). כיום, חלק גדול מהעבודה בגיל הרך עוסק בהקניית המיומנויות הספציפיות כמו: איתור מידע, מענה על שאלות סגורות, משמעות של מילים ואוצר מילים והשלמת משפטים וכד`. על מנת לשפר מאפיינים הקשורים למבנה הגלובאלי של הסיפור, כמו: לכידות וקוהרנטיות, רפרור ושימוש בייחוסים סיבתיים, יש צורך בהתערבות ממוקדת בתחום הפרגמטיקה וההבנה החברתית, תוך התייחסות לתאוריית המיינד והבנת חשיבותה לתחום זה.
