פסוקי המקרא מהווים מאתר מרכזי ועיקרי לרבים ללשונות ומטבעות הלשון של שפת התפילה (רייף 2010) לדוגמא הלשון "האל הגדול הגיבור והנורא" נשענת על פסוק מנחמיה: " וְעַתָּ֣ה אֱ֠לֹהֵינוּ הָאֵ֨ל הַגָּד֜וֹל הַגִּבּ֣וֹר וְהַנּוֹרָא֘ שׁוֹמֵ֣ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶסֶד֒..." (ט`, לב`) . עם זאת, לצירוף מילים מיוחד, בן שלוש מילים, הנמצא לפני חתימת הברכה הראשונה "עוזר ומושיע ומגן", לא נמצא במקרא מקור ישיר.
פסוק קרוב מצוי בדברי משה האחרונים: "אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽה֔` מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ ..." (דברים לג`, כט). אך אין זה ביטוי זהה לחלוטין. בזהירות המתבקשת, אני מבקש להציע כמקור אפשרי לביטוי ניסוח ייחודי בתרגום השבעים, לפסוק משירת הים: "עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִישׁוּעָ֑ה ..." (שמות טו, ב`), אותו מתרגם השבעים שלא באופן מילולי:
βοηθὸς |
עוזר |
καὶ σκεπαστὴς |
ומגן |
ἐγένετό |
ועושה |
μοι |
לי |
εἰς |
ב |
σωτηρίαν |
בישועה |
פסוק זה מופיע עוד בשתי מקבילות במקרא, בישעיהו יב`, ב` (עם תוספת שם הויה) ובתהלים קיח`, יד` ובשניהם מגיש תרגום השבעים תרגום מילולי הקרוב לנוסח המסורה. נראה כי את המילה "עזי" קרא השבעים כ-"עזר" ואת "זמרת" הבין במשמעות של מגן. אברהם בר-טורא (בית מקרא, 1983), במאמר קצר על הפסוק זה טען כי המילה `זמר` פירושה בלשון מארי "מגן". התפיסה לפיה משמר תרגום השבעים נוסח קדום, שאנו מוצאים לו הד בלשון תפילה ידועה במחקר. כך טען עמיר (בית מקרא, 1993), על לשון ברכת ההפטרה "האל הנאמן בכל דרכיו", שמקורה בנוסחם של השבעים וקומראן לפסוק החסר במזמור קמ"ב לאות נ`: נאמן ה` בכל דבריו", אם כי וידר (1998) אחז בגישה מעט שונה.