ר` יצחק חזן (1990-1919) נולד בכפר אלמנצווריא במרוקו. נצר למשפחת רבנים שעסקו בתורת הנגלה והנסתר. את חינוכו התורני ספג מ-1936 בישיבה במכנאס ובהוראת ראש הישבה ידידיה טולידאנו. ב-1940 הוסמך לשוחט ובודק, רבה הראשי של מרוקו ר` יהושע בירדוגו. הוא חזר לכפר ושימש רב הכפר לצד ובהנהגת אביו ר` מאיר במשך שמונה שנים. לימים קיבל מינוי לסדר גיטין, ולפקח על מסדרי הנישואין וסופרי בית הדין בכול מחוז דרעא את המינוי קיבל מר` משה זריהן רבה הראשי של העיר מראכש. משם עבר לקזבלנקה המטרופולין, ושימש רב ומחנך ברשת `אוצר התורה` בהנהלת ר` רפאל עבו. ולאחר מכן בהסכמת רבה של מרוקו ר` שאול אבן דנאן הפרך לרב ראשי בעיר אגאדיר. לאחר מכן חזר לקזבלנקה לבקשתו של ר` שלום משאש ושימש רב וב- 1967 דיין ויו"ר בית הדין בקזבלנקה מטעם הממשלה המרוקאית. הוא עלה לא"י ושימש אב"ד בעיר חיפה. בחיבורו `יחוה דעת` חלק ב` שיצא לאור בשנת 1980 ובו הסכמות של רבני התקופה והרבנים הראשיים כמו הראשל"ץ עובדיה יוסף והרב הראשי לארץ ישראל הרב שלמה גורן. מחיבורו למדים על תפקידו בעריכת הגיטין באמצעות קובץ שצירף לחיבור בשם `ריח הגט`, תפקיד שדרש אחריות רבה בכתיבת השמות באופן מדויק ועל פי כללי ההלכה היהודית כדי לא ליצור מצב של ממזרות ועגינות. ועל כן בהרצאה אדון בשמות ובאופן כתיבת השמות כמקור היסטורי-אונומסטי-הלכתי לתולדות יהודי מרוקו.
