רקע: אחת מן המטלות הקליניות הנפוצות לצורך הערכת קשיים בתפקוד האורו-מוטורי היא הפקת רצף הברות נשנה ומהיר (רהנ"מ; Oral-Diadochokinesis). בעת ביצוע מטלה זו, נדרש הנבדק לחזור במהירות ובדייקנות על הברה אחת (/papapa/) או על רצף הברות (/pataka/) במשך מספר שניות. הפקה של רצף הברות מהווה למעשה חזרה על מילת תפל. מספר מחקרים מצאו כי חזרה על מילה חסרת משמעות עשויה להיות קשה לנבדקים מסוימים (ילדי גן, קשישים). נבדקים אלו הפיקו מהר יותר מילה משמעותית (באנגלית נעשה שימוש במילים Buttercup או Patty-cake), וביצועיהם במטלת התפל לא שיקפו בצורה מדויקת את יכולותיהם המוטוריות.
מטרות: לבדוק את השפעת המטען הסמנטי של מילת המטרה על קצב הפקת רהנ"מ בקרב ילדי בית ספר ובקרב קשישים דוברי עברית.
שיטה: בניסוי הראשון נבדקו 60 ילדי בית ספר יסודי (בגילאי 9-11 שנים), במטלת הפקת רהנ"מ עם מילת תפל (pataka), ועם מילה משמעותית שקולה מבחינה פונולוגית ("בודקת"). במחקר השני נבדקו 68 קשישים (בגילאי 66-95 שנים) בשתי מטלות אלו.
תוצאות ומסקנות: בשתי קבוצות הנבדקים (ילדים וקשישים), חזרה על מילה משמעותית היתה מהירה יותר לעומת מילת תפל. בקרב קבוצת הילדים, נצפתה עליה בקצב ההפקה עם העלייה בגיל, כאשר ילדים בני 11 שנים היו מהירים יותר לעומת בני 9 שנים. בקבוצת הקשישים, נצפתה האטה בקצב הביצוע עם העלייה בגיל, כאשר בני 75-86 שנים היו איטיים יותר לעומת בני 66-74 שנים.
אנו מציעים כי חזרה על מילת תפל עלולה להיות מורכבת ומאתגרת עבור ילדי בית ספר, ועבור קשישים. יש לקחת זאת בחשבון בעת העברה מטלת רהנ"מ. לצורך קבלת מידע מלא לגבי היכולות האורו-מוטוריות של נבדקים בגילאים אלו, אנו ממליצים להשתמש במטלת רהנ"מ כפולה, ולבדוק הן חזרה על מלת תפל והן חזרה על מילה משמעותית. הפער בין קצב הביצוע של שתי המטלות עשוי להיות בעל משמעות אבחנתית.
