"Torah of the Heart": The Metaphors Shaping Ahad Ha’am’s Conception of the Jewish Nation

אחד מהביוגרפים הבולטים של אחד העם, סטיבן זיפרשטיין, היטיב לתאר את דמותו, כפי שהיא עולה מן הספרות המחקרית, כשבחר ככותרת לספרו את הביטוי "נביא חמקמק". כותבים רבים ניסו לנתח ולאפיין את שיטתו של אחד העם, ההוגה הלאומי היהודי אשר צבי גינצברג, ואת השקפתו בתחומים בהם עסק: לאומיות ויהדות, דת וחילון, מסורת ומודרנה, לא תמיד עם הצלחה מרובה לפשר בין רכיבים שונים, ולעיתים סותרים, בכתיבתו. בהרצאה זו, ברצוני לנסות ולברר את השאלות בנוגע להגותו של אחד העם, בדגש על השקפתו הלאומית, מתוך גישה חדשה שפותחה בעשורים האחרונים בחקר ההגות הפוליטית.

הרצאה זו מבוססת על פרק מעבודת הדוקטורט שלי, בה אני מנסה לברר תפיסות שונות של רעיון האומה דרך ניתוח המטאפורות המשמשות לתיאור מושג זה בכתבי הוגים לאומיים שונים, בעיקר בתנועה הציונית כמקרה בוחן. באמצעות המתודה לניתוח מטאפורות מושגיות (CMA) שפיתחו חוקרים כגון ג`ורג` לייקוף ואחרים, ברצוני להציע דרך ייחודית לדון בקביעתו המפורסמת של בנדיקט אנדרסון כי האומה היא סוג של קהילה מדומיינת ולבחון "כיצד" – או ליתר דיוק, באמצעות אילו מטאפורות – האומה מדומיינת.

על בסיס שיטה זו ארצה להדגים כאן כיצד מטאפורות שונות משמשות את אחד העם בפולמוסים הפוליטיים השונים ומגבשות תפיסה ייחודית של לאומיות: כיצד הוא מערער על מטאפורת ה"בניין" המשמשת בחוגי הציונות המעשית ומציב אל מולה את מטאפורת ה"לב"; וכיצד המטאפורה הבולטת והעיקרית בכתיבתו, "השדה", משמשת אותו על מנת לבסס השקפה לאומית שבמוקדה תפיסה ייחודית של היהדות. דמיון זה של האומה הוא המשמש לו בסיס להתמודדות עם טענות החילוניות המהפכנית מבית מיכה ברדיצ`בסקי מזה ועם גישת הציונות המדינית של תיאודור הרצל מזה.