Processed and Unprocessed Grain Offerings (Leviticus 2)

כבר היו ששיערו שהציווי על קורבן המנחה בויקרא ב הוא תוספת מאוחרת. יש לדבר ראיות שונות, ביניהן העובדה שיחידה זו קוטעת את רצף קרבנות הבהמה בחטיבה הפותחת את ספר ויקרא. בפתיחת ההרצאה תידון הנחה זו ויוצע פשר לתחיבת פרק זה במיקומו הנוכחי (דיון זה יתייחס גם לשאלת אכילת המנחה – סוגיה סבוכה ומורכבת שנתונה במחלוקת החוקרים).

על רקע זה אבקש לעמוד על החלוקה הפנימית שבפרק בין מנחת הסולת (ב 1­-3) למנחות המעובדות (ב 4­-10) ולהציע שההבדלים שיש ביניהן – הן הסגנוניים (כדוגמת גוף שני או שלישי) והן הנורמטיביים (כדוגמת תוספת הלבונה במנחת הסולת וריבוי השמן במנחות המעובדות) – אינם נובעים מסיבות טכניות כאלו או אחרות (כגישתו של מילגרום למשל), אלא שהם משקפים הבדלי תפיסה בנוגע לתפקיד קרבן המנחה ולאופיו.