גמגום נחשב להפרעה רב-מימדית, בעלת משמעויות תקשורתיות וחברתיות רבות עבור הדובר, מעבר למאפייני הדיבור הגלויים. מטרת מחקר זה היתה לבחון את הקשר בין חווית הגמגום, כפי שהיא נתפשת ע"י אנשים מגמגמים, לבין הגיל, המגדר והמצב המשפחתי שלהם. בנוסף, המחקר נועד לבחון את התקפות של שאלון ה- Overall Assessment of the Speaker`s Experience of Stuttering (OASES-A) בגרסתו העברית. שאלון זה מיועד למילוי ע"י אנשים בוגרים מגמגמים.
שאלון ה-OASES-A הועבר ל-91 אנשים בוגרים מגמגמים, ובנוסף, 43 משתתפים מתוך קבוצה זו מילאו שלושה כלי מחקר נוספים, אשר נועדו לתקף את ממצאי המחקר. כלים אלה היו: (1) סקלת שיפוט עצמי לחומרת גמגום, (2) Situation Avoidance Behavior Check list, ו-(3) The Student Life Satisfaction scale. בנוסף, נבחנו המתאמים בין ממצאי השאלונים לבין המאפיינים הדמוגרפיים של הנבדקים.
ממצאי המחקר העיקריים הצביעו על קשר מובהק בין תשובות הנבדקים בשאלון ה-OASES-A לבין גיל הנבדקים (p<0.01). בנוסף, נבדקים נשואים קיבלו ציונים נמוכים יותר מאשר נבדקים שאינם נשואים (p<0.05). לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין התשובות של הגברים והנשים המגמגמים אשר השתתפו במחקר. תוצאות המחקר הדגימו גם כי שאלון ה-OASES-A הינו בעל עקיבות פנימית גבוהה וכי ערכי התשובות שהתקבלו בקרב דוברי עברית דומים מאוד לאילו אשר התקבלו בשפות אחרות.
לסיכום, ממצאי המחקר מדגימים כי גיל ומצב משפחתי משפיעים באופן משמעותי על האופן בו חווים אנשים מגמגמים את הגמגום שלהם, שלא כמו הבדלים בין גברים לנשים. כמו כן, המחקר הדגים כי שאלון ה-OASES-A בגרסתו העברית הינו כלי תקף ומהימן, וניתן לשימוש עתידי, בשדה הקליני והמחקרי.
