The Woman Who Wrote in Auschwitz

הרצאה זו מתמקדת בתופעה הייחודית של כתיבה אישית/ספרותית במחנה ההשמדה אושוויץ-ברקנאו, על ידי אישה צעירה, בשם לילי קשטיכר,שהייתה שם מאפריל עד נובמבר 1944.

לא ידוע על כתיבה של נשים בבירקנאו, למעט המקרה היוצא דופן של לילי קשטיכר, שסכנה את חייה בגנבת פיסות ניר ובדלי עפרון וכתבה שירה בתופת . היא עודדה את חברותיה לכתוב בדרך של מתן פרס ממנת מזונה עבור הכתיבה. בנוסף היא כתבה מניפסט פוליטי-חברתי של "כללי התנהגות" שיוכלו לעזור לה ולחברותיה לבלוק לשרוד. הפתקים נושאי תאריך ומיקום, כתובים כולם על פיסות נייר הזמנת ציוד מאושוויץ, כשבצד אחד נייר פירמה והזמנת ציוד ובצד השני שיר ולפעמים איור. הפתקים שכתבה הוסתרו על גופה עד לשחרורה באביב 1945, ביומן שפרסמה לילי בארץ, אחרי המלחמה יש התייחסות לשירים,מועד ומיקום כתיבתם.

כידוע, בתופת של אושוויץ-ברקנאו, חל איסור מוחלט להחזיק פיסת נייר ובדל עפרון, ומי שנתפס בכך נידון מיד למוות! לפיכך, אסירים כמעט ולא כתבו באושוויץ. בכל זאת ידועים במחקר מקרים בודדים כמו אנשי הזודנרקומנדו, שכתבו ותיעדו את המתרחש במחנה ההשמדה, בתקווה שמישהו ימצא אותם אחרי המלחמה - כפי ש קרה. כמו כן, במצוות הגרמנים אסירים יהודים כתבו גלויות לקרוביהם, בהן תארו את התנאים ההוגנים שבהם הם חיים ב"מקום החדש". פרימו לוי, מספר, בספרו moments of reprieve, על מכתב אהבה שהוא התבקש לכתוב על ידי אסיר צועני. לדבריו, המכתב נכתב תוך סיכון נפש עבור חצי מנת לחם.

היו גם מספר אסירים פוליטיים שכתבו באושוויץ,. אך אין לנו עוד מסמך או עדות לכתיבה של אישה יהודיה, שאיננה שייכת שלום התארגנות פוליטית באושוויץ בירקנאו.