התנ"ך מספר, כידוע, רק מה שחשוב בעיניו ומותיר פעמים רבות פערי-מידע אותם מילאו לא רק פרשני-מקרא וחוקריו. גם אמנים בתחומים שונים.
עניינה של הרצאה זו בחשיפת מקורותיו של יעקב כהן בסיפורו הקצר, "אבישג". כוונתה להוכיח כי אף-כי נדמה שברא את סיפורו `יש מאין`, מסתבר כי `יש מיש` בראו.
חלקה הראשון של ההרצאה דן בתכני הסיפור, דרכי-עיצובו ומגמותיו. בחלק השני נחשפות תשתיותיו המקראיות, ובשלישי - תשתיותיו הפרשניות.
אבישג אינה הדמות הראשית בסיפור המקראי. לא-כן בסיפורו הקצר של יעקב כהן, המעניק לה מעמד של דמות-ראשית במשך כשבעים משנות-חייה. תפקידה בבית המלך, עיצוב כישוריה כמספרת, פרטים אודות עברה בשונם, חייה בירושלים, חזרתה לשונם, תיאור מושאי-אהבתה, נישואיה לרע-נעורים והתאלמנותה, נדמים, לכאורה, כפנטזיה שאין לה על מה לסמוך. כהן עובר עמה כברת-דרך ארוכה, תוך הקשבה אמפטית לתחושותיה, תסכוליה ומאוויה - אף הם, לכאורה, פרי-דמיונו היוצר בלבד. רקיחות שרקח, תיבל והוסיף להן טעים, הוציאו מתחת ידו סיפור רגיש, נוגע לא-נוגע , נטול זמן ומקום, הנשאב כל-כולו מגעגוע בלתי-נלאה להזדמנויות שהוחמצו - בעיקר של אבישג, אך גם של דוד ואדוניהו.
אולם אף-כי נדמה שבריאתו חדשה, יוכח בהרצאה כי יסודותיה במקרא ובפרשנותו. `יש מיש` יצרה. לא `יש מאין`.
הרצאה זו מבקשת אפוא לחזור ולהצביע על כוחה של מורשה, נצחיותה וטביעת-חותמה על תחומי-דעת משיקים לה.