מטרה: תיאור השימוש במדד סובייקטיבי חדש לבירור הראשוני של ליקוי שמיעה תחושתי עצבי פתאומי חד צידי, עד לזמינותה של בדיקת שמיעה.
רקע תאורטי: ליקוי שמיעה הינה תלונה נפוצה של מטופלים אצל רופאי אף אוזן גרון וקלינאי התקשורת. רק חלק קטן מהמתלוננים על ליקוי שמיעה, סובלים מליקוי שמיעה תחושתי עצבי פתאומי (לשתע"פ) המחייב טיפול תרופתי מידי. ידוע שיש קשר הפוך בין משך הזמן שבין הופעת הליקוי לתחילת הטיפול לבין סיכויי ההצלחה שלו. בדיקת הבחירה לאבחנה של לשתע"פ הינה בדיקת שמיעה רשמית המבוצעת ע"י קלינאי תקשורת עם ציוד מתאים, שאינם זמינים בכל מקום ושעה. בנוסף להיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית (כולל מבחני קולנים) ניתן להיעזר בהערכה הסובייקטיבית של המטופל לחומרת ליקוי השמיעה בסולם מספרי ( numerical rating scale NRS). אנו מציגים את השימוש הראשון בספרות לסולם זו בהוראה של לשתע"פ חד צידי.
שיטת מחקר: אוכלוסיית המחקר כללה 31 חולים עוקבים שפנו לחדר המיון עם אנמנזה ובדיקה גופנית העולה בקנה אחד עם אבחנה של לשתע"פ חד צידי. לפני שבוצעה בדיקת השמיעה, דרג כל משתתפים את חומרת ליקוי השמיעה בין אחד לשש (אחד- שמיעה תקינה, שש- חרשות מוחלטת). לאחר בדיקת שמיעה, בוצע ניתוח סטטיסטי ונבדקו התאמות בין חומרת ליקוי השמיעה הסובייקטיבית (NRS), לבין חומרת הליקוי האובייקטיבית (ספי שמיעה, דיסקרימינציה ו-SRT).
ממצאים: הזמן הממוצע בין הופעת הליקוי לפניה לחדר מיון היה 4 ימים. נמצא קשר הדוק בין מדד ה-NRS ל-SRT, ולממוצעי ספי השמיעה בתדרים נמוכים, בינוניים וגבוהים. כל המשתתפים שתיארו את ליקוי השמיעה שלהם כ NRS 3 ומעלה, עמדו בקריטריונים האודיולוגיים של לשתע"פ. שבעה משתתפים (22.6%) לא עמדו בקריטריון האודיולוגי המקובל של לשתע"פ. שבעה משתתפים אלו תיארו את ליקוי השמיעה שלהם כ NRS עד 2.5.
דיון: במתאר של חשד ללשתע"פ חד צידי, NRS נמצא כמדד טוב להערכת עומק ליקוי השמיעה, ויכול לשמש ככלי עזר, בשילוב עם תוצאות מבחני הקולנים, להחלטה על טיפול בסטרואידים עד זמינותה של בדיקת שמיעה קלינית.
