הפעלים בעברית בעלי חשיבות רבה בלמידת יחסי הטרנזיטיביות שבתשתית המשפט. כל הפעלים בעברית בנויים משילוב של שורש ושל בניין, מבנה המוכר לדוברי עברית ומארגן את לקסיקון הפועל. הבניינים מוסיפים לשורש העיצורי תבנית צורנית- תנועית (הִשְלִים בבניין הִפְעִיל) וכן מקושרים לערכי טרנזיטיביות ולפונקציות סמנטיות-תחביריות כמו גרימה (לבש לעומת הלביש) או הדדיות (נישק לעומת התנשק). העבודות הקודמות שעסקו ברכישת בנייני הפועל והפונקציות (Berman,1985, 1993a,b; Ravid & Vered, in press ; רז-זלצברג, 2005) התבססו על תצפיות פסיכולינגוויסטיות וניסויים מובנים בתבניות הפועל (verb types). מאחר שבמחקרים אלו קיים ידע מועט על השימוש האמיתי בפונקציות הבניינים בהקשרי שיח בגילאי בית הספר, עבודת הדוקטורט שמה לה למטרה לעמוד על האפיונים הסמנטיים של בנייני הפועל. זאת כחלק מרכישת אוצר המילים האורייני והמתקדם בגילאי בית הספר ולא כתופעה מורפולוגית גרידא ומכאן ההתייחסות היא בתוך הקשר טבעי של שיח כתוב משתי סוגות שונות שהופק לאורך שנות בית הספר. קורפוס המחקר כלל 11,574 תמניות מילים שהופיעו ב- 160 טקסטים כתובים, מחציתם נרטיביים ומחציתם עיוניים, שהופקו בארבע קבוצות גיל/כיתות לימוד: כיתה ד`, ז`, י"א ומבוגרים (Berman, 2005). כל אחת מ-1833 תמניות הפועל שאותרו בטקסטים נותחה ודורגה באמצעות מודל שנבנה לצורך המחקר ובהתבסס על היפותזת הטרנזיטיביות של (1980) Hopper & Thompson. מודל זה (HbTS- Hebrew binyan Transitivity Scale) מכיל שבעה קריטריונים סמנטיים: Kinesis, Aspect, Agency, Affirmation, Mode, Affectedness, Concreteness. באמצעות ניתוח סטטיסטי (Latent Cluster Analysis) נצפו שלושה פרופילים שונים של פעלים בקורפוס המחקר שזווגו לערכי טרנזיטיביות נמוכה (44%), טרנזיטיביות בינונית (27%) וטרנזיטיביות גבוהה (29%). פרופילים אלו נמצאו כקשורים באופן מובהק לשלושת משתני המחקר: טרנזיטיביות גבוהה יותר בפעלים בבניינים קל, הפעיל ופיעל ונמוכה יותר בבניינים נפעל, התפעל, פועל והופעל. ירידה בטרנזיטיביות עם העליה בגיל ובשנות הלימוד וכן הבדל בטרנזיטיביות בטקסטים הנרטיביים לעומת העיוניים. תוצאות אלה מאוששות את מחקריה של (Berman (1993a,b על רכישת בנייני הפועל וערכיותם הסמנטית-תחבירית, ומרחיבה אותם אל רכישת השפה המאוחרת.
