Rav Kook`s Pantheism: Assignment and Tikkun

שפינוזה הוא הפילוסוף היחידי עמו הרב קוק מתמודד באופן ישיר ובאורח שיטתי. בהרצאה מוצגים שלושה גורמים שהביאו אותו לעיסוק נרחב זה: ההיבט החברתי-תרבותי – שפינוזה כמיצגה של התרבות המודרנית בכלל, ושל האופציה ליהדות חילונית בפרט. ההיבט האישי – הרב קוק חווה את העולם באופן אחדותי-מוניסטי. ההיבט הקבלי – תפיסות פנתאיסטיות רווחות בקבלה והרב קוק מבקש להגדיר מה בינן לבין תפיסתו של שפינוזה.

שלושת אלה מובילים את הרב קוק לערוך לשפינוזה `תיקון`. את משימת `התיקון` הוא נוטל על עצמו כחלק מתפקידו כ`צדיק הדור`, המופקד על העלאת את נשמות הרשעים. תיקון זה נעשה באופן רציונלי, תוך ניסיון לשחזר את התפיסה הפנתאיסטית ולתקן את ליקוייה. במסגרת ההרצאה אתמקד בשניים מהליקויים שהרב קוק מציין:

האחד – גילוי הנסתר: הטעות של שפינוזה לא הייתה ברעיונותיו הנשגבים אלא בגילויים, ולפיכך התפקיד שהרב קוק לקח על עצמו הוא לחזור ל`דעת אלהים`, ול`עבודת אלוהים` – שני מאמריו הגדולים ב`אדר היקר` – קרי לצד הגלוי והנגיש, זאת בניגוד לשם הווי-ה, העליון והנסתר.

השני – שפינוזה לא לקח את העמדה הפנתאיסטית עד הסוף, והרב קוק מנסה להקצין את העמדה השפינוזית לעבר אופקים נוספים שכוללים לא רק הכרה רציונלית אלא גם דמיון ומעשה, מוסר ורצון. כל אותם תחומים שאינם מקבלים מענה בפנתאיזם השפינוזי זוכים למענה בתפיסה הפנתאיסטית של הרב קוק.