רקע ומטרה: ההבנה של הרגשות העצמיים אותם חווה הילד היא יכולת חשובה בהתפתחות החברתית – תקשורתית בילדות. מיומנות זו מתפתחת סביב גיל 4-5 שנים. מספר מועט בלבד של עבודות בדקו את היכולת של ילדים על רצף האוטיזם ליחס את הרגשות העצמיים שלהם לחוויותיהם מן העבר. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את התפתחות היכולת לענות לשאלות הקשורות לרגשות עצמיים בהקשר של ארועים וחוויות, בקרב ילדים עם התפתחות טיפוסית וילדים על רצף האוטיזם ולזהות את ההיבטים המבחינים ביניהם.
שיטה: המחקר כלל 96 ילדים בנים, 48 מאובחנים על רצף האוטיזם עם קוגניציה תקינה (IQ≥85) ו-48 ילדים עם התפתחות טיפוסית שחולקו לשתי קבוצות גיל: צעירה (6:0-8:0 שנים) ובוגרת (8:2-11:0) שנים. כל הילדים נשאלו שאלות שנלקחו מתוך החלק של "רגשות" במבחן ה- Autism Diagnostic Observation Schedule- ADOS Module 3 המשמש לאבחון של רצף האוטיזם. הילדים נשאלו מתי הם חשים רגשות של שמחה, פחד, כעס ועצב.
ניתוח התשובות כלל הערכה של מידת קוהרנטיות של התשובה ותכניה. תוכן ההיגדים סווג לחמישה סוגים: אירוע שאיננו חברתי, אירוע חברתי, חפצים וחיות, אנטראקציה בין אישית ומודעות עצמית.
תוצאות: ילדים עם התפתחות תקינה בקבוצה הצעירה כבר מסוגלים לתת תשובות מותאמות לשאלות אודות רגשות המעוררים בעקבות נסיונות אישיים. ילדים על רצף האוטיזם נתנו פחות תשובות קוהרנטיות ויותר תשובות בלתי מותאמות או לא נתנו תשובה כלל בשתי קבוצות הגיל. רק עבור קבוצת הילדים עם ההתפתחות הטיפוסית היה מתאם חיובי מובהק בין רמה שפתית למספר ההיגדים הקוהרנטיים שהם אמרו. ילדים עם התפתחות טיפוסית אמרו יותר היגדים עם תוכן הקשור למצבים חברתיים, יחסים בינאישיים, ומודעות עצמית מאשר ילדים על רצף האוטיזם.
מסקנות: חסרים במידת הקוהרנטיות ובתכנים של תשובות לשאלות אודות רגשות המתעוררים בעקבות אירועים מן העבר, מקורם בהפרעה הבסיסית של רצף האוטיזם.
ההבדלים הכמותיים והאיכותניים שנמצאו בין ילדים עם התפתחות טיפוסית וילדים על רצף האוטיזם במחקר יכולים לתרום לתהליך האבחון וההערכה של ילדים החשודים להפרעה על רצף האוטיזם.
