Studying Halakha from a Longue durée Perspective: Doing Work on Rosh Chodesh as a Test Case

בין מחקר ההלכה הרבנית ובין מחקר החוק המקראי שורר נתק דיסציפלינארי עקרוני. זאת למרות שכיום, עשרים שנה לאחר הפרסום המלא של מגילות מדבר יהודה, ידוע לנו לא מעט על ההלכה של תקופת בית שני, המגשרת במידת מה בין שני עולמות אלה. יתירה מזו, גם מחקר ההלכה של בית שני הפך במידה רבה דיסציפלינה לעצמה, וחוקרים העוסקים בו דרך כלל אינם מרחיבים את יריעת מחקרם אל תקופת המקרא מכאן או אל תקופת חז"ל מכאן. מצב דומה קיים גם ביחס לתקופות מאוחרות יותר; במידה וההלכה נחקרת באופן דיאכרוני מחקר זה מצטמצם בדרך כלל בגבולותיה של תקופה היסטורית מסוימת. בהרצאה זו ברצוני לטעון כי, למרות הקשיים המתודולוגיים הברורים, צפונים יתרונות מחקריים גדולים בגישה אחרת, שתבחן את תולדות ההלכה מפרספקטיבה של "המשך הארוך", ותעקוב באופן רצוף ככל שניתן אחר גלגוליהן של הלכות מסוימות בכל התקופות, מתקופת המקרא ועד ימינו. גישה כזו תאפשר לנו להבחין ממבט-על במגמות ובתהליכים שהמחקר המדוקדק בתקופות נבדלות אינו יכול לגלות. בכוונתי להדגים יתרונות אלה, על קצה המזלג, באמצעות התחקות ממעוף הציפור על תולדותיה של הלכה אחת – הימנעות מעשיית מלאכה בראש חודש.