בתפילה היהודית האורתודוכסית נקראת פרשת ויכולו (בראשית ב:א–ג) שלוש פעמים בליל שבת: בתוך העמידה, אחרי העמידה ובבית לפני הקידוש. ההרצאה תציג את שורשי אמירת הפרשה ותתאר כיצד מנהג אמירתו קיבל תוקף הלכתי של עדות. תוקף הלכתי זה חזר ועיצב את המנהגים הקשורים באמירת הפרשה. החזון איש דחה את המסקנות ההלכתיות המבוססות על המשמעות ההלכתית של הפרשה ותבע להעמיד את הדברים על דין הגמרא.