ההרצאה עוקבת אחר מקדש העיר שילה בשטח ישראל ובוחנת את גורל צאצאיה שהוגלו לנוב, עטרות וירושלים. היא בודקת את יחס צאצאי העיר וכהונת בית עלי לשתי מסורות מתחרות: מסורת בית-אל כמקדש מלך והמסורת הכוהנית של שושלת בני אהרון. קריאה דיאכרונית בספר דברים בגירסתו המלכותית והבתר-מלכותית תבהיר לחוקר את מגמותיו האנטי כוהניות של החיבור הרפורמי, מגמות המסתייגות מכוחו של המלך וממעמדו של הנביא במטרה לחזק את כוחה הפוליטי של האצולה הירושלמית ושל וסופריה. יחסו של העורך הדאוטרונומי למלכים מנשה ויהויקים ופרשת התמלכותו של הנער יאשיהו יכולה להוביל אותנו למסקנות בענין זהותו של שפן בן אצליהו בן משולם וחלקו המכריע באירועי התקופה ובעריכתה של הסאגה ההיסטורית במקרא.